ג'גלינג - לשיפור מצב המוח

מטלות מורכבות כמו ג'גלינג יכולות לגרום לשינויים משמעותיים במבנה המוח. כך מדווחים מדענים מאוניברסיטת אוקספורד. במחקר שפרסמו בעיתון "Nature Neuroscience" דיווחו המדענים על עלייה של 5% בחומר הלבן - "רשת הכבלים" של המוח - לאחר אימון בג'גלינג.

המשתתפים שלקחו חלק במחקר אומנו במשך שישה שבועות ועברו סריקות מוח לפני ואחרי התחלת המחקר.

המדענים מקווים כי בטווח הארוך, תרגול כזה יוכל להיות כלי עזר בטיפולים במחלות כמו טרשת נפוצה.

צוות החוקרים, מהמחלקה לנוירולוגיה רפואית מאוקספורד, השתמשו ב-diffusion MRI (שיטה חדשה האומדת את שלמות החומר הלבן במוח), כדי למדוד את תנועות מולקולות המים ברקמות המוח. האותות במכשיר משתנים בהתאם למספר פקעות העצבים ומידת צפיפותם.

שינויים בחומר האפור, היכן שמתרחשים העיבוד והחישוב במוח, נראו גם קודם לכן, אך השיפור בחומר הלבן לא נראה קודם.

משחק בשלושה כדורים

המדענים חקרו קבוצה של 24 צעירים בריאים. אף אחד מהם לא ידע קודם לכן כיצד לבצע ג'גלינג. הם חילקו אותם לשתי קבוצות. המשתתפים באחת הקבוצות קיבלו שיעורי אימון שבועיים בג'גלינג למשך שישה שבועות והתבקשו להתאמן 30 דקות בכל יום. הקבוצה השנייה המשיכה כרגיל. לאחר האימון, 12 המשתתפים שהתאמנו הצליחו לבצע לפחות שני גלגולים עוקבים של שלושת הכדורים הקלאסיים של הג'גלינג.

שתי הקבוצות עברו סריקה בעזרת diffusion MRI (שיטת הדמיה המתבססת על טכנולוגיה המאפשרות זיהוי מסילות החומר הלבן באזורי מוח עמוקים יותר) לפני ואחרי האימון.

לאחר שישה שבועות, נראתה עלייה של 5% בחומר הלבן באזור האחורי של המוח, הנקרא גיא תוך קודקודי, אצל אלו שהתאמנו בג'גלינג. אזור זה מכיל עצבים המגיבים לניסיון להשיג ולתפוס חפצים בראייה המרחבית שלנו.

החוקרים ציינו כי היה שוני גדול במיומנות של המשתתפים לבצע את תרגילי הג'גלינג, אך אצל כולם נראו שינויים בחומר הלבן. הם ציינו כי השוני נבע ממשך הזמן שבילו המשתתפים באימון ובתרגול ולא מרמת המיומנות שנרכשה.

עוד ציינו, כי MRI היא דרך לא ישירה למדוד את מבנה המוח ולכן, לא ניתן לומר בוודאות מה השתנה לאחר שהמשתתפים התאמנו. הם מקווים כי מחקר עתידי יבדוק אם התוצאות משקפות את השינויים בצורה ובמספר סיבי העצב, או של גדילת מעטפת המיאלין, המבודדת את הסיבים מסביבתם. הסיבה לכך שהם בחרו בג'גלינג, הייתה העובדה שמדובר במיומנות מורכבת שיש ללמוד אותה.

אפליקציות רפואיות

למרות שיש ללא ספק אפליקציות רפואיות לסוג זה של מחקר, הן עדיין רחוקות. הידיעה שמסלולים כימיים במוח יכולים להשתפר היא משמעותית בטווח הרחוק לגבי טיפולים חדשים למחלות נוירולוגיות, כמו טרשת נפוצה, בהן קיימת הדרדרות במסלולים אלו. בכל מקרה, מעודד לדעת כי אימון יכול לשנות את החומר הלבן במוח.

ממצאי המחקר הנוכחי מתווספים לאלו של מחקרים קודמים, שהראו כי החומר האפור משתנה בעזרת אימון ומעודדים ביצוע מחקרים נוספים שיעזרו לנו להבין את המנגנונים הסלולריים העומדים מאחורי השפעות אלו.