טאצ'דאון! הכירו את רז וזאנה - שחקן הפוטבול המבטיח מקיבוץ להב

פעם, נהוג היה לומר שמדינת ישראל מביאה כבוד מעצם היותה במשחקים האולימפיים. עם השנים, משהו השתנה בגישה הישראלית. אפשר לראות עוד ועוד ספורטאים מתחומים שונים צוברים הצלחות באליפויות אירופה ובאליפויות עולם כשלאולימפיאדה הם מגיעים כשם דבר.

באולימפיאדת טוקיו האחרונה גילינו מחדש מספר כישרונות שגרמו לאנשים לרצות להתחבר יותר דווקא לענפים הפחות מיינסטרימים. כזה הוא ענף הפוטבול הישראלי, שכבר משחק מספר שנים (מ-2012) ורק לאחרונה עלה לכותרות ועמו גם שחקנים ששווה לשים עליהם עין ולעקוב מקרוב.

אחד מהם הוא רז ואזנה, בן 25. יליד קיבוץ להב. "ההורים הגיעו לקיבוץ בגיל 18 כגרעין של השומר הצעיר. אבא היה חקלאי בלהב שנים. את הפוטבול אני הכרתי די במקרה. בגיל שש פתחתי ערוץ הספורט ופשוט התמכרתי והתחלתי לעקוב אחרי הליגה האמריקנית ואחרי שחקנים וקבוצות וככה למדתי את המשחק".

קליפורניה Here we come

הרעב למדליה ותארים כבר לא מילה גסה או רחוקה שמתייחסים אליה בזלזול. זה התחיל עם הג'ודו, המשיך לענפי הגלישה וההתעמלות האומנותית וכיום מתפרס על שלל רחב ומגוון של ענפים פחות פופולריים כמו: קליעה למטרה, טאקוונדו, בייסבול וכעת גם פוטבול.

לפני ארבע שנים הצטרף וזאנה לליגה הישראלית לקבוצת "הנחיל השחור" ב"ש. "ברמת העיקרון, אני משחק בשתי עמדות שונות. כשחקן פותח בקו ההתקפה ושחקן פותח בקו ההגנה. אחרי קיץ שהעברתי במחנה ארה"ב, שם נחשפתי יותר למשחק, החלטתי לקחת את זה צעד קדימה והצטרפתי לקבוצה של ב"ש. מאז אני שחקן פעיל של הקבוצה". בשנה האחרונה קיבל רז את הזימון המיוחל לסגל נבחרת ישראל.

מגרש האימונים של "הנחיל השחור" ב"ש נמצא בשני מגרשים: בית-הספר ניבים והספורטק החדש. בנבחרת הפוטבול הישראלית זה כבר אופרה אחרת. המגרש נבנה במיוחד כדי לקדם את הענף בארץ על-פי התקנים האמריקנים. כך יוצא שמשחקי ליגה משחקים בספורטק ומשחקים בינלאומיים משחקים באצטדיון המרכזי בירושלים כשהמטרה העיקרית ברורה לכולם - קריטריון לאולימפיאדת 2028 שתתקיים בלוס אנג'לס, ארה"ב.

למרות שזה עוד יעד רחוק אפשר לשמוע את ההתרגשות בקולו של רז וזאנה: "יש לנו נבחרת חזקה מאוד. ענף הפוטבול מאוד מתאים לאולימפיאדה. אני מאוד מאמין בנבחרת הזאת. אני מאמין שנצליח להעפיל ולעשות תוצאות טובות. זה משהו מאוד יעזור לענף להתפתח ולהתקדם בארץ".

אתה משחק בב"ש וגר בקיבוץ? איך זה עובד?

"בגיל 22 התחלתי להתאמן באופן רציני יותר. תמיד אהבתי לצפות ולהתעדכן במשחקים ולקרוא כתבות על הליגה האמריקנית (NFL), מספר רז. "בקיבוץ יש דשא סינטטי וחדר כושר מאוד מתקדם. לי יש את הציוד שלי (קסדה, נעליים, מגן כתפיים וכל מה שצריך) ומאמן אישי שמדריך אותי. אני לוקח את הענף מאוד ברצינות אז אני לוקח את זה לאישי שלי. אני עושה אימונים פרטניים. מעבר לזה, אני מתאמן בהפועל ב"ש ובחדר כושר שם".

בכל אותם מדליסטים אולימפיים גילינו ספורטאים שהם פייטרים לא קטנים, עם אמביציה מטורפת וסביבת עבודה תומכת מאוד שיצרה בשבילם את התלכיד הנכון להצלחה. זה משהו שאתה מוצא גם בלהב או בסביבה התומכת?

בשנה האחרונה מורגשת תמיכה גדולה יותר בקיבוץ להב, "הרבה אנשים שואלים ומתעניינים. אנשים מגיעים למשחקים כמו המשחק האחרון של הונגריה - ישראל וניסו לארגן משחק צפייה גדול. יש התעניינות ואכפתיות וזה נותן לך יותר דרייב להצליח", אומר רז.

זהו לא סוד שלעומת מדינות מתחרות, ענף הספורט בישראל מתוקצב ברמה פחותה. שלא נדבר על מתקנים, ציוד, צוות מקצועי והמעטפת מסביב שהופכים שחקן מוכשר לעילוי. זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לצבור קריטריונים ולהתחרות ברמות הגבוהות בלי גב כלכלי ומערכת משומנת מאחורייך.

גם בעניין תמיכה כלכלית דבר לא פחות חשוב. אולי הכי חשוב שיש.

וזאנה: "אנחנו מנסים להביא את הקבוצה של ב"ש למועצה האזורית. המימון העיקרי הוא מטעם הפיס ומשרד הספורט. לכל שחקן יש תשלום סמלי לליגה ולמועדונים לפי הוותק והיכולת". נכון לכרגע, רז מחלק את עצמו בין לימודים סטודנטיאלים במכללת ספיר להנדסת סאונד, לבין עבודה חקלאית בקיבוץ שעוזרת לו בין היתר לממן את קריירת הפוטבול.

נשמע שיש לך לו"ז די עמוס. איך מצליחים לג'נגל בין המטלות הללו לספורט? מה קודם למה?

וזאנה: "זה לא פשוט. בחודשים האחרונים נאלצתי לוותר על חיי חברה כדי להשקיע יותר בספורט. זה לעשות ויתורים. להיות פחות בחוץ", אומר רז. "אני אחד שלוקח את קריירת הפוטבול שלי כקריירה מקצועית ולכן זה בראש סדרי העדיפות שלי. יש לי שגרת אימונים קשוחה, מאמן אישי עם תפריט דיאטטי מאוד מוקפד".

איך מצליחים להתמקד בקריירה מחייבת ואינטנסיבית לעבודה חקלאית? נשמע מתיש.

לשאלה הזאת נראה שדווקא יש טיעון שיסביר את המנטליות של רז לעבודה קשה והתמדה. "אני מאוד אוהב את קיבוץ להב. זה נוח לי מאוד עם הלימודים והעבודה שלי בקיבוץ. בחקלאות אני מפעיל ציוד חקלאי. מטפל בחלקות: זורע, חורש, עובר עם מקלטרת, דיפוס. אלו דברים שמגיל קטן הושרשו אצלי. חקלאות תמיד היה בשיח שלנו, גם אבא שלי המון שנים עבד בחקלאות. הרגשתי שהמקום הנכון בשבילי לעבוד כאן. מייד לאחר הצבא ישר הצטרפתי לשורות".

"לקיבוצים יש יותר פתיחות לשאר הענפים"

נהוג לחשוב שספורטאים צעירים מגיעים מעיירות פיתוח גדולות. האם מקיבוצים כמו להב גם יכולה לבוא התקווה הגדולה?

וזאנה: "לדעתי זה דבר מאוד אינדיבידואלי. אני לא חושב שבעיירת פיתוח יש יותר סיכוי גדול לבלוט מקיבוצים. למשל, לנו יש ספורטאים שיש להם יותר חשיפה מערים אחרות כשזה נוגע לענפי ספורט שכמעט ולא מסקרים אותם.

לפי רז, הפוטנציאל של הנוער בקיבוצים, כמו להב למשל, יש יותר הזדמנות לפרוח ולבוא לידי ביטוי במקצועות פחות דומיננטיים. "לנו יש יותר פתיחות לשאר הענפים. אני יכול לראות את השחקנים הצעירים שמגיעים ממקומות כמו להב, משחקים בכל מיני ענפים שפשוט לא קיימים בארץ ומציגים כל מיני איכויות ספציפיות שיותר באות לידי מימוש. אפשר לראות את זה דרך הקיבוצים במועצה שלא שמים דגש על ענפים פופולריים יותר, כי בוחרים לתת יותר דגש על ענפים לא טריוויאלים (כמו: בדמינטון, כדורעף בתיכונים, טניס שולחן, קבוצת רכיבה גדולה באזור וכו').

וזאנה חושב שהיופי בענף הפוטבול שיש מקום לכולם. "בכדורגל צריכים להיות מאוד מהירים, בכדורסל גבוהים ובפוטבול כל אחד יכול לשחק: גבוה, נמוך, שמן, רזה, חלש. כל אחד על כל צורותיו. הרבה בגלל זה, יש יותר אנשים שמגיעים לענפים אחרים ובולטים משאר עיירות שיותר נותנות את הדגש שלהן לענפים שיותר בוחרים להשקיע בהם".

לאור ההצלחה של נבחרת הבייסבול, שנתנה טורניר מכובד באולימפאידה הטוקיו וגם באליפות אירופה האחרונה, גובר הרצון להוכיח שיש לנבחרת הישראלית בפוטבול מה לתת?

וזאנה: "בהחלט. נבחרת הפוטבול הישראלית בעלת פוטנציאל מאוד גבוהה עקב הידע הרחב והקיבוץ גלויות שהיא מכילה בתוכה. היא צעירה יחסית לענף האירופי וכן הצלחנו בעבר לגבור על נבחרות חזקות יותר מאיתנו".

כרגע נבחרת הפוטבול מדורגת במקום שני בדרג ב' באירופה, אחרי כמה משחקים מאוד נגד נבחרות חזקות. למרות זאת, הצליחה הנבחרת להשיג הישגים די מרשימים. "בגלל שהענף מאוד חדש בארץ גם הנבחרת צעירה בהתאם אבל אני רואה פוטנציאל אדיר לשנים הקרובות. אם נצליח לתפוס תאוצה ולהביא יותר שחקנים, אני מאמין שהשמיים הם הגבול".