הסוסים הטרויאנים בינינו

ביסוס עובדתי לנאמר בנוגע ל"קרן לישראל חדשה" ניתן למצוא בהרחבה במהדורה השנייה (2009) של ספרי "משנאי החינם בינינו" המצוי חינם להורדה לכל דורש.

הדרך להתגבר על נכלולי "הקרן" הינה פשוטה, יש ליידע התורמים הפוטנציאלים בקרב יהדות אמריקה על אשר מעוללת הקרן, ולהמליץ בפניהם להרים תרומתם לישראל דרך קרנות תמיכה אחרות הפועלות ביבשת האמריקנית - דהיינו, עלינו לייבש את מקורותיה המוניטריים של "הקרן" והיא תקרוס מכובד עצמה. במקביל עלינו לבחון לעומקן את תרומות הקרן לעמותות שוטמות-ישראל הפועלות מתוכנו תוך שמסיתות אומות העולם לפעול נגדנו, ולהצמיתן.

כעת, מצוידים בתובנת "הסוסים הטרויאנים" המובאות במאמר זה, הבה ונתבונן סביבנו ונבחין על נקלה כי מוקפים אנו בעדרי סוסים טרויאנים חסרי-רסן המצויים בכל אתר ואתר בינינו. על-מנת להצדיק בגידתם בעמם ובארצם בעבור מילוי גחמותיהם האישיות, מעטרים הללו מעשיהם הנכלוליים בשלל צבעים "טרויאנים". דוגמאות? בבקשה:

אקדמאים בינינו מצדיקים בגידתם בשם "החופש האקדמי" (מה זה בדיוק?). אנשי משפט מצדיקים שפיטתם המוטה החד-צדדית, האג'נדתית בשם רוממות שלטון החוק ושמירה על ערכי המשטר הדמוקרטי (כן, ודאי, דמוקרטיה מתונה וחד-צדדית, אליטיסטית-אג'נדתית). אנשי מדיה מצדיקים תמיכתם הבלתי מסויגת באויבי ישראל המרים ביותר בשם "חופש הביטוי" ו"זכות הציבור לדעת" (מי שמם להחליט בשמנו על זכותנו אנו לדעת, כל דבר שהוא).

דוגמה טובה לכך הוא השופט "הטרויאני" אהרן ברק שחש מחויבות עמוקה יותר לעמיתיו שוטמי-ישראל בארצות הברית מאשר לבני עמו בתוכם ישב ואותם שפט למשפח. כמובן שלא נרצה לפגוע בחברי הפרקליטות בוגרי השתלמויות השמאל הקיצוני הפשיסטי באירופה וארה"ב ונזכירם באותה נשימה, הם ראויים לכך.

דוגמה נוספת היא פעולותיהם של ארגוני "שלום עכשיו" ובצל"ם כארכי-טיפוסים לבוגדנות ישראלית המתהדרים ב"שלום אכזב" וב"טובת ישראל", המחויבים בראש ובראשונה למשלמי אתננם האירופים והאמריקנים על פני טובת בני עמם בנוסח "טרויאני" להלל.

בל ייפקד מקומה של תחנת "גלי צה"ל", הראויה יותר לכינוי "תחנת בוגדני צה"ל", אשר אינה מחמיצה כל הזדמנות להכפיש את מדינת ישראל, עמה וצבאה בעודה מתהדרת באצטלת צה"ל באותו נוסח טרויאני. מדוע תחנה "טרויאנית" זו אינה מופרטת ומורחקת משורות צה"ל הינו נושא לתמיהה גדולה (שמא נתחיל בכך באהוד ברק?).

והכיצד נשכח את עיתון הארץ אשר הינו נושא הדגל של "הטרויאנים" במגזר המדיה הישראלי. עיתון זה מתהדר ב"אהבת הארץ" (כן, ודאי, איזו ארץ בדיוק?), אך הלכה ולמעשה מהווה את שופרם של כלל שוטמי-ישראל בעולם ובפרט ארגוני הטרור הפלשתיני סביבנו ובתוכנו. מי שהופתע כי אירוע הבוגדנות של "קם-בלאו" יכול היה להתרחש דווקא בעיתון הארץ שיקום. די לקרוא את קרקס תגובות השיטנה האוטו-אנטישמיות היום-יומיות בכל נושא הקשור ליהדות, לציונות ולדמוקרטיה במדינתנו של מרבית קוראי ומגיבי המהדורה האינטרנטית של עיתון הארץ, אשר הפכה ולא בכדי לארץ מקלט הזויה לכל ריקא, מצורע וזב חוטם במדינת ישראל, על-מנת להבין כי החומר שיצרם פג תוקפו והפך מעופש מזה שנים ובכל זאת המשיכו ב"ייצור". האם יכול אי-מי להסביר באורח רציונלי מדוע זה מצויים עדיין אנשים בינינו המוכנים לשלם עבור מינוי בעיתון הסתה עלוב זה?

• ראה גם: "עיתון הארץ, סבלנותנו פקעה!"

מסע אחיזת-העיניים נמשך במלא עוזו בעזרת כסות נכלולית וצינית המכונה "זכויות אדם" המבורכות ורצויות לכשעצמן במידה ונעשות ככאלו, אשר בשמן מנסה "הקרן" להכשיר כל דבר עוולה המבוצע על ידה. כאמור, אנשי "הקרן" המודעים היטב לפעולותיהם החתרניות, אמור בוגדניות, במדינת ישראל ועימה מנסים להכשיר את השרץ תוך טבילה במקווה "זכויות האדם".

חמור מכך, אנשי הקרן מנסים להדוף הביקורת נגדם ובפירוש לסתום פיות המבקרים, בתייגם הביקורת כרדיפה "מקארת'יסטית", בהעלימם מהשומעים כי לאחר שנפתחו ארכיוני המשטר הסובייטי בסוף שנות התשעים נמצא כי למעט בודדים, כל אותם כמאה וחמישים בכירים אמריקנים, קומוניסטים מושבעים שהואשמו על-ידי הסנאטור מקארת'י בתחילת שנות החמישים בקומוניזם ובבגידה בארה"ב נמצאו בהתאם למסמכי הקג"ב הסובייטי שפורסמו לעין כל, קשורים בעבותות עבים של מסירת מידע ובגידה בארצם.

למותר לציין כי כל עמותות השמאל הרדיקלי ובייחוד המדיה האמריקנית הגנו בזמנו על שורת הבוגדים שם בחירוף נפש. למותר גם לציין כי לא נשמעה ולו מילת התנצלות אחת משהוברר לאחר שנים כאמור, כי אכן בגידה הייתה גם הייתה והמדיה האמריקנית טעתה בתום לב אם ביודעין בהגינה על בוגדים.

ואצלנו, כל שורת בוגדי ישראל מקום המדינה ועד הלום, כולם עד אחד, עשרות רבות, היו שייכים לשמאל התקני כמו גם הרדיקלי והפשיסטי הישראלי, לא נמצא ביניהם ולו חובש כיפה אחד לרפואה. אהה, למותר לציין את תמיכתם הבלתי מסויגת של מרב חברי המדיה הישראלית בשורת הבוגדים בינינו. האם תמיכה הדיוטית, אווילית זו חוזרת גם בעניין "הקרן לישראל חדשה"?

תומכי הקרן נחלקים לשלושה מחנות עיקריים. האחד כולל בתוכו אנשי אקדמיה, מדיה ומשפט המודעים היטב אידיאולוגית למטרותיה האמיתיות של הקרן - דהיינו, הפיכת המשטר בישראל למשטר של "כל אזרחיו", בעודם כמובן מודעים למשמעות הנגזרת - כלומר, הפיכת מדינת ישראל למדינה פלשתינית ובכך אין תימה איפוא כי תומכים ב"קרן" באופן עיוור ונחרץ.

התירוץ החביב עליהם לבגידתם הרעיונית והמעשית בעמם הוא "אהבת ישראל" אשר, רחמנא לצלן, מביאם לעשות את אשר עושים - דהיינו מעשי בגידה מובהקים במדינתם, ב"אהובתם ישראל". לגבי דידם הם המורמים מעם, הם היודעים טוב יותר מכולנו מהו שטוב עבורנו בעודם, נלעגים, הדיוטות וטיפשים שכמותם, אינם משיגים עד כמה טועים ומטעים הם, עד כמה אובדי דרך, חזון ומציאות הינם, עד כמה אנטי-אינטלקטואלים הם, עד כמה מביישים הם את המושג "אקדמאים". צדקנותם ותירוציהם הינם כה מטופשים ואינפנטילים עד כי רק אינטלקטואלים כדוגמתם מסוגלים להאמין ולתמוך בהם.

השני הינו מחנה האופורטוניסטים ותאבי הבצע והשררה. עשרות אלפי ישראלים המוצאים פרנסה מכובדת בכך שפועלים למען מטרות הקרן, מועסקים וממומנים על-ידה דרך עמותות השיטנה בינינו. כולם מודעים למטרותיה האמיתיות של הקרן וחלקם אף אינם מסכימים עימן, אך הללו "ימכרו את סבתם" בעבור נזיד עדשים. אלו הם אותם הבואשים מתחתית החבית האנושית אשר לצערנו חיים בינינו.

על מחנה זה נמנים גם אותם דו-פרצופיים אשר במודע ובכוונת מכוון מעלים באופן פומבי תמיכה בפעולות "הקרן" אף אם מתעבים את האג'נדה הנסתרת שלה וזאת עקב רצונם להימנות על המחנה בעל המשקל הסגולי הגבוה במדינתנו, המדיה, מערכת המשפט והסקטור האקדמי. נסתר מעיניהם כי ימיה של "האליטה" הישראלית הזו קצובים והם יפלו לשאול תחתיות יחד עימה. התהליך כבר החל.

הקבוצה השלישית הינה קבוצת "יפי-הנפש", אותם התמימונים בינינו (אמור גם אתרוגנים), אשר אינם מסוגלים עקב חסך אינטלקטואלי ורגשי להבחין בין טוב לרע, להבחין בין המטרות הלגיטימיות של הקרן לבין פעילותה הבוגדנית בכולנו באמצעות זרועה הארוכה - הלא הן העמותות שוטמות-ישראל בינינו.

נבצר מהללו להבין כי רוצח אשר נכמרו רחמיו על זקן תשוש ומעבירו צומת תנועה סואן עדיין נותר רוצח. נבצר מהם להבין כי המפלגה הנציונל סוציאליסטית (נאצים) בגרמניה, אשר חוללה ניסים ונפלאות עבור העם הגרמני שלאחר אסון מלחמת העולם הראשונה בהוליכה אותו ממשבר כלכלי אדיר-ממדים לחיי רווחה יצרנים, אין בכך כדי למחול לה על אותם 25 מיליון נרצחים בני עמים שונים שבאחריותה, כולל ששת מיליוני בני עמנו.

גם הניצחון אדיר-הממדים ממלחמת העולם השנייה של רוסיה הסובייטית על המפלצת הנאצית אין בו כדי למחול ולו כקוצו של יוד לסטאלין ולמפלגה הקומוניסטית שם (על שלל יהודיה), את רצח 25 המיליונים מבני עמם שוחרי החופש וזכויות העיסוק והביטוי, המתנגדים למשטר.

דהיינו, אינך מצדיק רע בטוב שאולי נעשה במקביל. הרע נשאר, הוא שריר וקיים ומעשים טובים אינם מסוגלים למרקו. נכון, בטיעון לעונש עלינו להתחשב בכך לקולא, אך לא יותר מכך.

נמנים על קבוצה זו גם כל אותם אלו אשר העובדות אינן מבלבלות אותם. לגבי דידם, העובדות הינן אך המלצה בלבד, אשר ניתן לכופפן או אף להתעלם מהן בהתאם לגחמות ומשאלות לב המתבונן. אלו הינם הכסילים בינינו.

מפליא הוא כי אנשים טובים, אפשר אף מוכשרים, מולכים שולל, כה בקלות, על-ידי נכלולי "הקרן לישראל חדשה". ראוי היה כי יפקחו עיניהם, יפתחו מוחם לאשר מתחולל לנגד עיניהם.