|   15:07:40
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
אין מבינים את המציאות האסטרטגית
להתקדם למען אללה
כנגד ארבע בנות דברה תורה
ניצחונו של הצב
1. אורי מילשטיין 2. יהונתן דחוח הלוי
3. איתן קלינסקי 4. עמנואל בן-סבו
5. שאנקה אנסלם פררה 6. אלי אלון
7. ציפי לידר 8. אברהם שרון
9. תמיר מורג 10. עוז גדות
11. חיים רמון 12. נפתלי ברזניאק
13. דליה הקר-אוריון 14. רון בריימן
15. יוסי אחימאיר 16. רוני אקריש
17. יוסף אליעז 18. ארי בוסל
19. מיכאל מירו 20. ויקטוריה אדלר שרון
׳œ׳¨׳©׳™׳ž׳× ׳"׳›׳•׳×׳‘׳™׳ ׳‘ News-1
אחוז חסימה
27/07/2025   |   ציפי לידר
די לשתיקה ולהשתקה
25/05/2017   |   מרק בריל
הבוקר השולף
22/05/2017   |   אשר וינשטיין
לבימה חופשית   
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
איש ביטחון, מנהל
גיורא איילנד (נולד: 22 באפריל 1952), כפר הס.
[צילום: יואב ארי דודקביץ/פלאש 90]
דיפלומט, פוליטיקאי
דני איילון (יליד 17.12.1955), תל אביב יפו.
[צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
איש ביטחון, פוליטיקאי
עמיחי (עמי) אילון. יליד 27.6.1945, טבריה, ישראל. נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכרם מהר"ל.
לכל הערכים במועדון+
ברחבי הרשת
מועדון מנויים VIP
אודות המנוי    שרותי VIP    תנאי שימוש    כללי
סקירה משווה: חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט
מסמך זה נכתב לבקשתה של עוה"ד נירה לאמעי רכלבסקי, היועצת המשפטית של ועדת המדע והטכנולוגיה, כרקע לדיון מקיף בהצעות חוק שעלו לאחרונה על סדר יומה של הוועדה, שעניינן הסדרת ההליכים לחשיפת פרטי מעוול אנונימי ברשת האינטרנט. רשת האינטרנט מאפשרת לכל אדם להביע את עצמו, להגיב לדברי אחרים ולפרסם כל שתוכן שירצה בו, בעילום שם. יש המנצלים מצב זה על מנת לפגוע באחרים באמצעות הפצת דיבה, הטרדה, פגיעה בזכויות קניין רוחני וכדומה, מבלי להיות חשופים לתביעה אזרחית, שקיומה מותנה בהכרת זהותו של הפוגע - המעוול. לעיתים ניתן לחשוף את זהותו של המעוול, באמצעות התחקות אחר המחשב שדרכו הופץ המידע ואיתור זהותו של בעל המחשב, דרך שימוש בפרטים מזהים שמסר המשתמש לחברה המספקת לו שירותי גישה לאינטרנט. עד לפני כשנתיים, דנו בתי המשפט בישראל בבקשות להורות לספקי שירותי הגישה לאינטרנט לחשוף את זהותו של משתמש מעוול כדבר שבשגרה. לפני כשנה פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מור, שקבע למעשה שבהעדר הסדר דיוני הקבוע בחוק לחשיפת זהותו של מעוול ברשת האינטרנט, אין בתי המשפט בישראל מוסמכים להורות לספקי שירותי הגישה לחשוף את זהותו של מעוול. בעקבות פסיקה זו, נעשו במהלך השנתיים האחרונות ניסיונות חקיקתיים שונים, שיתוארו במסמך זה, לעגן בחוק את סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת זהותו של מעוול ברשת האינטרנט. במסמך זה מוצג הרקע הטכנולוגי, העיוני והנורמטיבי בנושא זה, האופן שבו בחרו מדינות שונות בעולם להתמודד עם הסוגיה ועמדת המשפט העברי בנושא. בסיומו של המסמך יוצגו 'על קצה המזלג' סוגיות שונות הכרוכות בהצעת החוק שעלו אגב בחינת המצב בעולם והשיח האקדמי בנושא, אשר יש לתת עליהן את הדעת בדיון בהצעות החוק שעל הפרק. מן המסמך עולים הממצאים העיקריים הבאים: • חשיפת זהותו של מעוול אנונימי מבוצעת באמצעות זיהוי ספק שירותי הגישה לאינטרנט של המשתמש, דרך חשיפת ה"כתובת" של המחשב (IP) שנשלחה אל האתר שבאמצעותו בוצעה העוולה וחשיפת זהותו של בעל ה"כתובת" בידי ספק שירותי הגישה. • הזיהוי מותנה בשמירת פרטיו המזהים של הגולש בידי ספקי שירותי הגישה לאינטרנט. • קיימות כיום דרכים טכנולוגיות להבטיח אנונימיות מוחלטת בגלישה, שאינה מאפשרת לחשוף את זהותו של הגולש. • התפיסה המקובלת כיום היא, שרשת האינטרנט אינה "מערב פרוע" שכללי המשפט בעולם הממשי לא חלים עליה, אך יש לעצב את הכללים בדרך שתתאים למציאות המורכבת והמיוחדת של האינטרנט. • הנימוקים להצדקת השמירה על האנונימיות של הגולש מבוססים על טיעונים שיסודם בעיקרון חופש הביטוי והתרומה המשמעותית שיש לרשת האינטרנט לקידומו של עיקרון זה, או על הזכות לפרטיות, ובכללה, הזכות לשמור על האנונימיות. • יש הגורסים שהאנונימיות תורמת לקידומו של השיח הדמוקרטי, ויש החולקים על הנחה זו וטוענים שהאנונימיות עלולה לעוות את השיח הדמוקרטי. • יש הטוענים שבעידן המידע יש להעניק הגנה פחותה לזכות לפרטיות, אך מנגד רבים מצביעים על כך שדווקא בעידן זה נדרשת הגנה חזקה יותר על פרטיות הגולש מבעבר. • רבים מעלים את החשש שחשיפת זהותו של הגולש תיצור 'אפקט מצנן' שיוביל לצמצום היקף השימוש ברשת האינטרנט. טענה זו לא הוכחה עד כה בצורה אמפירית. • ישנם חמישה מודלים מוסדיים להסדרת דין האינטרנט: מודל החקיקה הסגורה, המבקש להשיג הסדר שלם וממצה באמצעות החקיקה; מודל החקיקה הפתוחה, המבקש לקבוע כללים להסדרת הסוגיה, שיפותחו בידי בית המשפט; מודל החקיקה השיפוטית, המותיר את מלאכת ההסדרה באופן בלעדי בידי בתי המשפט; מודל ההסדרה העצמית המלאה, המניח את כל ההסדרה בידי המשתמשים וספקי הגישה לאינטרנט, ומודל ההסדרה העצמית החלקית המשלב הסדרה עצמית עם תמריצים שנקבעים בחוק לאימוצה של הסדרה שכזו. • כאמור, בפרשת מור הכריע בית המשפט העליון שאין להסדיר את הנושא של חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט באמצעות חקיקה שיפוטית. • בישראל, הנושא של חשיפת פרטי מעוול ברשת האינטרנט נדון במספר הצעות חוק ובבתי המשפט. ההסדרים שהוצעו הן בהצעות החוק והן בחקיקה השיפוטית היו שונים ומגוונים, אך מכולם עלתה ההכרה בכך שאין לאפשר לרשת האינטרנט לשמש עיר מקלט לביצוע עוולות. • ברמה הבינלאומית, לא קיימים הסדרים המחייבים באופן מפורש את המדינות לאמץ חקיקה המאפשרת את זיהויו של מעוול אנונימי, אם כי, ישנן אמנות ודירקטיבות המכירות בסמכותן של המדינות לאמץ חקיקה שכזו מבלי להפר את עקרונות ההגנה על הפרטיות המקובלים במדינות נאורות. • בארה"ב קיימת הבחנה בין סוגיית החשיפה של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע, שאותו ניתן לחשוף באמצעות צו מיוחד בהתאם לכללי סדר הדין הפדראליים, לסוגיית החשיפה של מפר זכויות קניין רוחני שהוסדרה בצורה מפורשת בחוק פדראלי. • התנאים המהותיים למסירת הצו בעוולת לשון הרע פותחו בפסיקה אמריקאית מגוונת וענפה, ולא אחידה. ככלל, בתי המשפט נוהגים לייחס משקל רב לשלושה גורמים: תום לבו של המבקש, קיומה של עילת תביעה לכאורה ואיזון בין הערכים המתחרים – חופש הביטוי, הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב, בהתאם לנסיבות המקרה. • בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול שהפר זכויות קניין רוחני, החוק מאפשר מסירת צו לחשיפת פרטים בידי פקיד בית המשפט, ורק אם מקבל הצו מתנגד לצו, הנושא יגיע לפתחו של בית המשפט. ואולם, על פי הפסיקה, ניתן למסור צו זה לספקי שירותי אירוח אך לא לספקי שירותי גישה לאינטרנט. • גם במקרה זה, התנאים המהותיים לאישורו של הצו לא נקבעו בחוק. השאלה, האם אותם תנאים שנקבעו בפסיקה בנוגע לחשיפת זהותו של מעוול אנונימי בעוולת לשון הרע תקפים גם בנוגע לחשיפת זהותו של מפר זכויות קניין רוחני אנונימי, לא הוכרעה. • בבריטניה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול הוכרה לראשונה בפסיקה של בית הלורדים בפרשת Norwich pharmacal. סמכות זו עוגנה מאוחר יותר בחוק. • התנאים שנקבעו בפסיקה למתן הצו עוסקים בסיכויי התביעה כנגד המעוול, בטיב היחסים שבין המשיב לצו (ספק שירותי הגישה) ובין המעוול, בשאלת היכולת להשיג את המידע המבוקש מבלי לערב את המשיב, בשאלת הנזקים הצפויים למשיב כתוצאה מן החשיפה ויכולתו של המבקש לפצותו עליהם, למידת מעורבותו של המשיב בביצוע העוולה ובאופיו של הביטוי שבגינו התבקשה החשיפה. • בקנדה, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי מעוול מעוגנת בחוקים העוסקים בהגנת המידע האישי, בכללי הפרוצדורה האזרחית העוסקים בחשיפת זהות מעוול במהלך הליך משפטי שכבר החל, ובכללי המשפט המקובל באמצעות צווי Norwich pharmacal, בהם ניתן להשתמש לפני תחילתו של הליך משפטי. • התנאים הקבועים בחוק למתן צו כאמור בהתאם לכללי הפרוצדורה האזרחית מסתפקים בכך שיוכח כי חשיפת זהותו של המעוול חיונית לשם המשך קיומו של ההליך. ואולם, בתי המשפט פירשו סמכותם בצמצום, וקבעו שבית המשפט לא ייתן צו כאמור אלא אם השתכנע שישנה עילת תביעה לכאורה, ושהחשיפה מוצדקת לאור מבחן האיזון בין הערכים המתנגשים. • הפסיקה בנוגע לתנאים למתן צו Norwich pharmacal אינה אחידה, אך ככלל ניתן לומר שכדי שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להוכיח עילת תביעה לכאורה, שהתביעה נעשית בתום לב, שספק שירותי הגישה יהיה מעורב בעקיפין בביצוע העוולה, שננקטו אמצעים סבירים לשם חשיפת זהות המעוול שלא באמצעות הצו, שניתן לפצות את ספק השירות על הנזקים או ההפסדים שייגרמו לו עקב מתן הצו, שהמידע חיוני לשם הגשת התביעה, שלגולשים אין ציפייה סבירה לפרטיות בנסיבות העניין ושהחשיפה נועדה לשם קיומו של הליך משפטי. • גם בהונג קונג, סמכות בתי המשפט להורות על חשיפת פרטי המעוול מעוגנת בכללי הנוגעים להגנה על פרטיות המידע. בתי המשפט מעניקים צווים לשם מטרה זו במתכונת דומה ביותר לזו של צווי Norwich pharmacal, כאשר הגורמים שהם בעלי משקל בהחלטת בית המשפט אם להעניק את הצו הם: הצורך בחשיפה כדי למנוע שימוש לרעה ברשת, העדר מקור אחר שניתן להפיק ממנו את המידע המבוקש, הצורך בפעולה מהירה, קיומה של חובת סודיות בנוגע לחשיפת המידע בנסיבות שהובאו בפני בית המשפט, היקף המידע שהתבקש אינו רחב יתר על המידה והוא יכול לשמש אך ורק לשם ההגנה על זכויות המבקשים. • בגרמניה, באתרים בעלי אופי ציבורי נדרש מי שמבקש להעלות תוכן לאתר, להירשם ולמסור בעת הרישום פרטים מזהים (שם, כתובת וכדומה), דבר המקל במידה רבה על חשיפת זהותו של המעוול, ואמנם, התופעה של הגשת תביעות דיבה כנגד מגיבים, בלוגרים וכדומה היא תופעה נפוצה למדי בגרמניה. • בנוגע לחשיפת פרטי מעוול שהפר זכויות יוצרים, קובע החוק הגרמני שניתן יהיה לתבוע את חשיפת זהותו של המעוול, ובלבד שהפרת הזכויות תהיה ברמה מסחרית. פירושו של המושג "רמה מסחרית" מושפע מאופייה של ההפרה, גודלה, השפעתה על רווחי הנפגע וכדומה. • בשבדיה, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת שיורה לספק גישה לאינטרנט לחשוף את זהותו של מפר זכויות קניין רוחני, ובלבד שהמבקש יראה עילה לכאורה לתביעה על הפרת זכות שכזו, על ניסיון להפר את הזכות או על ביצוע פעולה המאפשרת הפרה של הזכות. לא מצאנו בדין השבדי הוראות העוסקות בחשיפת פרטי מעוול בעוולות נוספות. • המשפט העברי מייחס ערך רב לעיקרון חופש הביטוי, אם כי, נראה כי משקלו של העיקרון פחות מזה שניתן לו בהגות הליברלית. • המשפט העברי מייחס ערך רב להגנה על פרטיות האדם, ושולל חשיפת זהותו של משתמש על ידי ספקי הגישה, זולת אם החשיפה נועדה להגן על גופו או רכושו של אדם.
28/06/2012  |  ירון אונגר● תחום חקיקה ומחקר משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת
כניסה למנוי רשום שכחתי סיסמה
* דואר אלקטרוני: * סיסמה:
זה הזמן לסייע לנו בהגנה על עצמאות News1.

בזכותך נוכל להמשיך לחשוף ולפרסם תחקירים מעמיקים, ולספק לך עיתונות איכותית ונטולת פניות - כפי שאנו עושים עשרות שנים. תמיכתך חשובה, בנוסף, כדי שנוכל לנהל מאבקים משפטיים ולהדוף תביעות השתקה מצד בעלי שררה וממון.
■ גישה למערכת המנויים
לרכישת מנוי שנתי
* דואר אלקטרוני: * סיסמה:
  שם פרטי:   שם משפחה:
  שם חברה:   טלפון:
* אישור דוא"ל:
* תחום:
  
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il