אהבה אמריקנית לוחצת
כשהמוטבציות הנסתרות נותרו במחשכים, התיישבו חברי מועצת החכמים של הבית הלבן, חשבו וחישבו את מי להאשים בפיאסקו הזה. ונמצאה הנוסחה: בנימין נתניהו והמשך הבנייה בהתנחלויות זה מה שהכשיל את מאמצי הבית הלבן לשלום
חבורת חסמב"ה
חברות המו"מ לשלום כבר התכנסה כמה פעמים בחשאיות כיאה למתכנני תחבולות, ובכל פעם במקום מסתור אחר שמא תתגלה מזימתם אצל עיתונאים חסרי מנוח שיגלו את האמת שהכול קשקוש
מה זאת אהבה
אוהביו של אריק איינשטיין ז"ל נהרו בעצב כיתומים להלוויתו מפני שזה היה צו הלב האוהב של רבים שלא יכלו ולא חפצו לבלום את פרץ האהבה כלפיו וחשו צורך להשתתף, להתקרב, כי הוא היה אחד משלנו
הזדמנות פז לנתניהו
באופן בלתי צפוי, נקרתה לבנימין נתניהו הזדמנות פז לחזור בו משתי הצהרותיו הקודמות שנכפו עליו על-ידי ברק אובמה עצמו. מה יש? רק נשיא ארה"ב יכול לטעות? גם לנתניהו רה"מ קרתה "תאונת שיפוט לקוי"! וכבן אנוש גם הוא יוכל לטעון שטעה
ממשלת ישראל כבבואת אזרחיה
יש להביא בחשבון את הדעה שאין לה בעלים ולצרף לסך ההצבעות את הדעה הנוספת הזאת. כשהיא מסתובבת בין כסאות חברי הממשלה, מסתבר שהדעה הזאת צוברת כוח ונוחתת על "הקורבן", לבסוף מדעת או שלא מדעת השר הזה מרים את אצבעו ובכך חורץ את גורל ההצבעה שאמורה לשקף את דעתו
ההשוואה המתבקשת
באופן מעורר התפעלות נתניהו דבק בתפקידו כשהוא מנסה ומצליח ברוב המקרים לחלץ פתרונות למצבים בלתי פתירים. וכך, על אפם וחמתם של המאוכזבים הוא מוכיח את מרותו כראש הממשלה ואף נראה לא רע בהתחשב בלחצים עמם הוא חי
"אין חכם כבעל ניסיון"
אם לפני 20 שנה היה קם נביא ומאיים עלינו במציאות של קיץ 2013 - היינו דורשים לאשפזו מיד במחלקה המתאימה. היום, לא נותר לנו אלא לשמוע שוב ושוב את הקשקושים המאיימים בנוסח: "החלטות קשות", "תהליך קשה" ובתרגום חופשי: קץ מדינת ישראל