| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
 |
על מוסר ויצירה
האם היצירה צריכה לבטא מוסר? דהיינו, להיות מוסרית? האם היוצר שכתב אותה צריך להיות מוסרי? האם צריך לדון אותו על מוסריותו? - דברים שעלו בערב שבו השתתפתי בספריית קריית-אונו, ואני מביא אותם כאן בלבוש מסודר יותר, וכמובן אלה הם דברים של הלב, לא דידקטיקה
13/11/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מכשלת היכולת
בהשפעת מנהלת ההוצאה שראתה את הכשל המסחרי של שמי הנדוש (יוסף כהן), התחלתי לחתום על ספריי בשם יוסף כהן אלרן, כאשר הבנתי זאת והוספתי את שמות בתי ובני, אלונה ורן
16/10/2017 |
יוסף כהן אלרן
|
|
|
סדוקה
אני רוצה שתברא אותנו מחדש, מבקשת יפעת גדות בספר שיריה הראשון, "שלֵמה עם שבר" שהופיע זה עתה, וכמו בכל ספר ראשון, בעיקר ספר שירים, באים אלה ונובעים מתוכה בפרץ של כאב המבקש פתרון של הקלה בכל צורה, אם זו תובעת, אם זו מבקשת, ואם זו מתחננת, וצר לי מאוד על התרבותם של ספרים אלה שמכתיב אותם כאב
01/08/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
"שליח השלום" נרצח בשנתו על-ידי הלגיון הירדני
יוסף כהן יצא לירדן בשנות ה-50 ב"שליחות שלום" והודיע כי הוא מבקש להיפגש עם המלך חוסיין ועם ראשי ארצות ערב נוספות. בעת שישן מתחת לכיפת השמים בשטח ההפקר במוסררה נרצח על-ידי חילי הלגיון הירדני. לפני הירצחו צעד ברגל לבדו בצעדת ראווה ממטולה לירושלים
05/07/2017 |
אלי אלון
|
|
|
תשוקה ליד האגם
כשחבר נותן לך את ספרו אתה מודה ומבטיח לקרוא ומתחיל בקריאה. אבל כשאתה מסיים לקרוא את הספר תוך יומיים, זה אינו החבר, זה הספר עצמו. כך קרה לי עם ספרו של אוריה באר, וזה מביא אותי להעלות את הדברים הבאים, שבנויים על מה שאמרתי בבית הסופר בהשקה לספר
04/07/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
כולם היו פניה - אוטוביוגרפיה של הגוף
אלבום הציורים של ד"ר נורית צדרבוים, המעוטר בשורות ובבתים משיריה, הוא תערוכה ניידת הכרוכה יחד לתענוגו של המדפדף, וראתה אור במהדורה מצומצמת של חמישים עותקים בלבד. זהו האלבום "כולם היו פניי," ואלו הם הדברים שנשאתי עליו בערב ההשקה אמש בבית הסופר בתל אביב
20/06/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
שתי ימי חיי/יוסף כהן אלרן
התחלת הרומן החדש של יוסף כהן אלרן, שתי ימי חיי, ראויה שתיכלל באנתולוגיה, כל כך היא אצילית, מעודנת, מסתורית, פיוטית ורבת משמעות, טומנת בחובה רמזים להמשך הסיפור ולסופו. * ככל שחוזרים וקוראים בה, מתרבים ומתחוורים הסימנים לעתיד ומתגלות דקויות חדשות טעונות מחשבה ועם זאת, שפתה פשוטה וטהורה, ללא שום הצטעצעות
16/05/2017 |
אורנה ליברמן
|
|
|
"שתי ימי חיי"
נשביתי בקסם מילותיו ונפעמתי מיכולותיו המדהימות של יוסף לתאר מעשי אהבים רבים מדושנים בתשוקה, בכמיהה וברצייה (כלשון הסופר) מתמשכת, ועדיין לשמור על כבוד השפה ורומה
16/04/2017 |
חניתה רוזן
|
|
|
לבחור את הדרך
המשורר יאיר בן-חור בחר בחיים, לי זה ברור וכמה טוב שכך. אחרת בוודאי לא היה מכנס את הגיגיו עליהם בספרו "החיים כבחירה - המדריך המקוצר לשקט נפשי" שראה אור זה עתה - שלושה-עשר מאמרים ובם הוא מביא את מיטב דעותיו, השגותיו, מסקנותיו, ואולי גם רעיונותיו או הצעותיו לקבלת החיים, כאשר כל אלה מבוססים על ניסיון חייו עד כה
02/04/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
הישמרו מאשת נחש
יהודית מליק-שירן, שמוּכּרת לי כסופרת ילדים ומשוררת ותיקה, פרסמה זה עתה את ספרה "אשת הנחש", שעושה פריצה אל המיסטי והקדום, אשר מתחיל בהגעתו של פרופסור שטרית מברזיל, שבא במיוחד בהזמנת האוניברסיטה בירושלים כדי להרצות על ספרות ילדים ומוצא בה את מותו הנורא
30/03/2017 |
יוסף כהן אלרן
|
|
|
נשמת הסוס, נפש האדם
הספר "לאלף חד קרן" הוא טבילת האש של אורית אדיבי כסופרת, והיא כותבת בדמותה של פרופסורית לבוטניקה במכון ויצמן ברחובות, שנפשה נקשרת בנפשו של ליאו, העובד ההודי שטיפל באביה ואהבתה אליו פרחה - עד שיום אחד נסע לבקר את משפחתו, מותיר אותה מרוקנת ומחפשת נחמות והסברים להתרחקותו הפתאומית והלא צפויה מחייה ותוהה אם יחזור
26/03/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
הו, רומניה
זהו ספר מפתיע: אנתולוגיה של תרגומי שירה מרומנית לעברית שתרגם מנחם מ. פאלק בספר גדוש, "מלאכים עם כנפי קרח" שמו, וכותרת המשנה שלו היא "מבחר מן השירה הרומנית העכשווית" שעַרך יחד עמו ד"ר אביב עקרוני, והוא ועוד מוסיף כי זהו "כרך ראשון", ללמדנו כמובן שידו עודה נטויה ואחרי כל אלה יבוא שירים נוספים שיתורגמו על ידו מרומנית לעברית
09/02/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מדירה את הכאב
"למרות הכול, אופטימית", זאת הכותרת שנתנה חניתה רוזן לספר שיריה, והיא משתדלת לעמוד מאחורי הצהרתה. משתדלת, אני אומר, כי אלו הם שירים של שארית הכאב, שירים שמעבר לסבל ולפחד - דברים שנעשים עכשיו בחזקת עבר. היא דוחקת בם הצידה, לפי כך, וכאשר הם צצים היא עושָה להדיר אותם מסביבתה הרגשית ולגבור עליהם
08/02/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
אוטובוס הנפש, תחנות השיר
"אוטובוס הזמן" הוא ספר שיריו החדש של המשורר הוותיק יעקב ברזילי, שלרוב כתיבתו היא על השואה, אך כאן הוא רושם דברים שעושים להרחיק את מחשבותיו מאותם ימים חשוכים והוא מרבה לכתוב על ארספואטיקה וגם על אהבה, כאשר מכאן וגם מכאן מנקרת בו ציניות-עצמית מסוימת שאותה הוא צובע בגוונים של שלכת
25/01/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מול מראה שותקת
בספר שיריה של גאולה הודס-פלחן, "איגרת ללהבה", יש לא פעם תחושה כאילו נכתבו השירים בהיותה עומדת מול המראה והיא אומרת דברים לעצמה, מצביעה, זוכרת, לעתים אף נוזפת ומספרת לה על ישותה ועל אישיותה ואת סיפור חייה, כשהמראה אינה יכולה להשיב לה ולפי כך היא מכילה הכול
22/01/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
שירֵי חיג'אב
זהו ספרון דקיק ומפתיע, ובקריאה ראשונה זה אורך לא יותר מעשרים דקות. אחר כך אתה חוזר וקורא לאט ותוהה. ואתה אומר, הן זה כל כך קרוב ומפתה. ולמה. זהו ספרון השירים של דויד ברבי, בשמו הלא-לירי, הסתמי בעליל: "פועלים, סניף קלנסואה"
15/01/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
מילים מעוברות
"מתעברת עם הזמן" הוא ספר ביכורי שיריה של אביבית חזק, אך אלה אינם זקוקים לסליחה שניתנת לעתים לכותבות וכותבים מתחילים. הם עומדים בפני עצמם, ובחלקם הניכר יש תחושה של רוח מעמיקה שסובבת בין השורות, הפשוטות לכאורה, ומעברת את המילים בעודה מתעברת בעצמה. וכך היא מצהירה במוטו של ספרה: "הזמן מתעבר בי / ככל שגופי מתרושש / רוחי מתחזקת"
03/01/2017 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
שלוש נשים גדולות
שלוש נשים היסטוריות, אביגיל מיכל ובת-שבע, שמספרות כל אחת בתורה את סיפורן מאכלסות את הטרילוגיה התנכ"ית "שלוש הגבירות", שכתבה ר. מיפו משך שנים לא מעטות, והיא מביאה גם את מה שכותבי התנ"ך לא כתבו, נותנת לאותן נשים במה והן מספרות את מה שהגברים הסופרים כותביה של ההיסטוריה לא טרחו לספר לנו עליהן, אם במקרה ובאם לא
21/12/2016 |
יוסף כהן-אלרן
|
|
|
האביר שעל החומה
"ההיסטוריה לא שייכת למי שעשה אותה אלא לזה שכתב אותה", נאמר, וגדי לופו, בספרו "האביר מעכו" בא לעשות זאת עם אותו אביר טמפלרי, גיום, החבוי בדפי ההיסטוריה, וכותרת המשנה של הספר, "שירים היסטוריים על גיום דה בוז'ה" מצטנעת ויכולה לבלבל מעט, כי זה אינו קובץ רגיל אלא ספר שפורס לפנינו אגב סיפורו את המאורעות של אז בעכו עצמה
15/12/2016 |
יוסף כהן אלרן
|
|