|
גרשון הכהן |
|
מפקד הגיס המטכ"לי עד 2014. התגייס בשנת 1973 לנח"ל. לאחר מלחמת יום כיפור עבר הסבה לשריון. במהלך מלחמת שלום הגליל תמך באל"מ הסרבן אלי גבע ובעקבות זאת הודח מצה"ל. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע, ועד 2000 היה למג"ד 75, מפקד גדוד קורס קציני השריון, מפקד חטיבת "מרכבות הברזל", ראש מחלקת תורת לחימה במפקדת זרוע היבשה, מפקד חטיבה 7, סגן מפקד אוגדה סדירה ומפקד עוצבת המפץ. בשנים 2003-2000 היה ראש מחלקת תורה והדרכה; בשניפ 2005-2003 – מפקד אוגדה 36; בשנת 2005 מונה לאחרי על הפינוי מרצועת עזה במסגרת ההינתקות. הועלה לדרגת אלוף, שימש כמפקד המכללות הצבאיות 2010-2006 ולאחר מכם מונה למפקד הגיס הצפוני. |
|
|
|
|
| לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
 |
האמנם דרושה לנו הנהגה מפא"יניקית
ההנחה שסיכרון נסיבתי רצוני, כתכונת מנהיגות נשלטת אפשרית למעשה, נראית בעיני מצד אחד כאוטופית וקשה עד בלתי אפשרית להשגה ושליטה, ומצד שני בלתי רצויה, אם איננה כורח המציאות ממש. בן-גוריון ומפלגתו אכפו דעה, גישה ומהלכי-ביצוע כמיטב יכולתם, עד אשר השתכנעו שהגיעו לגבול כושר המימוש, או הספיגה הציבורית. דרך הפשרות" של בן-גוריון, היא אישית ולא קבוצתית והתאפשרה רק בגלל עוצמתו היחסית בהנהגת הישוב דאז
22/03/2021 |
רפי לאופרט
|
|
|
גאוניות הנשיא סאדאת במלחמת יום הכיפורים
האלוף במיל' גרשון הכהן טען בסדנה לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בהנחייתי כי נשיא מצרים אנואר סאדאת חולל במלחמת יום הכיפורים מהפכה בתמרון השריון היבשתי
21/03/2021 |
אורי מילשטיין
|
|
|
קק"ל ביו"ש: תחשבו על זה כעל ווקף יהודי
יש לברך על החלטת פורום ההנהלה של קרן קיימת לישראל להמשיך בפעולותיה הייעודיות לרכישת קרקע בכל ארץ ישראל. אין כל חדש במאמץ הנמשך יותר ממאה שנים לרכישת קרקע גם במרחבי יהודה ושומרון. קק"ל התמידה במאמציה במרחבים אלה גם אחרי 1948, כשהיה המרחב בשליטת ממלכת ירדן
14/03/2021 |
גרשון הכהן
|
|
|
זה רק אנחנו
החילוניות הישראלית בעיני היא שאיפה נטו לחיים ללא שותפות גורל, ללא זהות קהילתית, מלבד - מנוע החיים הביולוגיים מלופף בסולנואידים של חוסר-משמעות קולקטיבי * נאורות מנוערת
24/02/2021 |
אורי שרגיל
|
|
|
ועדת בדיקה ממשלתית תבחן אסון נחל צפית
הממשלה אישרה את בקשת שר ההתיישבות, צחי הנגבי, להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת האסון שבו מצאו את מותם 10 בני נוער בטיול גיבוש של מכינה קדם צבאית * בראש הוועדה תעמוד השופטת שולמית וסרקרוג ויהיו חברים בה אלוף במילואים גרשון הכהן ומנכ"ל משרד ההתיישבות לשעבר, אבי נעים
22/02/2021 |
איציק וולף
|
|
|
במקום "איום קיומי" אינטרס חיוני לאומי
המושג "איום קיומי" שייך במידה רבה למאה הקודמת והשימוש בו כפשוטו אינו מועיל להערכת מצבה הביטחוני של ישראל. תחת שיעריך את האתגרים הביטחוניים הניצבים כיום בפני ישראל על בסיס מושג ארכאי זה, היה רצוי שרא"ל (מיל') גדי איזנקוט יבחן את מתאר האיומים לאינטרסיה החיוניים הלאומיים של ישראל
23/01/2021 |
גרשון הכהן
|
|
|
צה"ל חייב לרענן אסטרטגיות
אם ימשיך צה"ל לפעול על-פי מוסכמות ישנות בשעה שחיזבאללה מתאים את עצמו למציאות הוא עלול להיקלע לתבוסה. למפקדים נדרשות יכולות חדשות לליווי ולתמיכת הכוחות בשטח
27/12/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
האם היה על צה"ל לנהל את משבר הקורונה
הטענה שלו הופקד הטיפול במשבר הקורונה מראשיתו בידי צה"ל/פיקוד העורף היו העניינים מנוהלים נכון יותר והתוצאות היו טובות יותר מתבססת על האשליה שלכל מצבי החירום יש בסיס משותף המאפשר להכשיר ארגונים להתמודדות יעילה עם מצבים אלה. אך הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות
16/11/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
"שעת נעילה" הישג אמנותי וכבוד ללוחמים
אם לשפוט על-פי ארבעת פרקיה הראשונים, הסדרה "שעת נעילה" מהווה יצירה אמנותית עם דרמה סוחפת המצליחה באמצעות ביום מחושב ומאופק להימנע מגלישה לפולמוס אידאולוגי והמזמינה לספר מחדש את תולדות מלחמת יום הכיפורים כסיפור ניצחון
09/11/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
תנועת "שוברים שתיקה" לא תיחקר
אנשי ימין טענו שהתנועה מבצעת עבירה של ריגול חמור בשל החזקת מידע רגיש על צה"ל - אך גורמי הביטחון קבעו שמדובר בחומר שסיווגו לכל היותר "שמור"
12/10/2020 |
איתמר לוין
|
|
|
מלחמת יום הכיפורים - לא רק כשל מודיעיני
בזיכרון מלחמת יום הכיפורים בן כמעט יובל השנים חוזרים ומהדהדים שני מסרים: האחד נוגע לעומק המחדל המודיעיני ערב המלחמה, והשני מבטיח שהלקחים נלמדו ושצה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. כאשר מציגים את הכישלון כמתמצה ביסודו בכשל ההתרעה המודיעינית קל להבטיח שהמחדל אובחן וטופל באופן המונע הישנותו בעתיד. אלא שבחינה מעמיקה של המלחמה מלמדת שיסודות הכשל רחבים ומקיפים בהרבה מהמחדל המודיעיני
27/09/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
ציונות מעשית עכשיו
עם סגירת הדלת (הזמנית?) להחלת ריבונות על חלקים מיו"ש הגיעה העת לשוב להיגיון "הציונות המעשית". למרות שמדינת ישראל כבר הוקמה בתש"ח, המחלוקת בין תפיסת "הציונות המדינית" לזו "המעשית" נותרה אקטואלית כשהייתה בשנות השלושים של המאה הקודמת
13/09/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
על ריבונות ולחצים בינלאומיים
יש לצפות ממנהיגות לאומית שתשכיל לעמוד בעיתות מבחן על זכותה הריבונית של מדינתה למימוש אינטרסים חיוניים אף כנגד לחצים בינלאומיים כבדים
09/07/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
הכרעה אידאולוגית
על כפות המאזניים - מימוש שלב בחזון ארץ-ישראל השלימה. הזדמנות לצעד משמעותי של חיבור העם למולדתו ההיסטורית, ממנה גלה לפני "אלפיים שנות". האם ייעשה המהלך, שייקבע בפועל את תודעת בעלותנו על ארצנו כולה, או שמא תוחמץ ההזדמנות?
29/06/2020 |
יוסי אחימאיר
|
|
|
המשך הסטטוס-קוו מסוכן יותר מהחלת הריבונות
בניגוד להטלת תרחיש האימים לפיו החלת הריבונות בחלקי יו"ש תביא להפיכת ישראל למדינה דו-לאומית, צעד זה אינו נוגע כלל לרוב הפלשתינים המתגוררים בשטחי A ו-B, והנתונים מאז ינואר 1996 לשליטת הרשות הפלשתינית. אף סיכוניו המדיניים של המהלך אינם פחותים מהסכנות הביטחוניות הכרוכות באי-יכולתה של ישראל לשמר לנצח את נוכחותה הביטחונית הארעית בבקעת הירדן
21/06/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
דילמת נתניהו מורכבת, אך השליטה בצירים - הכרחית
הדילמה בסוגיית החלת הריבונות בבקעת הירדן וביישובי יו"ש מעמידה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בצומת החלטות אסטרטגי, מהקשים והמרכזיים בתולדות מדינת ישראל. בצומת אסטרטגי, ההחלטה תמיד מורכבת. הדילמה של נתניהו מורכבת שבעתיים
16/06/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
סחיטה בהסכמי שלום
במשך שנים ניצלו מצרים וירדן את הסכמי השלום כמנוף סחיטה להרתעת ישראל ממימוש אינטרסיה הביטחוניים והמדיניים תוך יצרית דינמיקה של "דו-קיום בשלום תחת דמי חסות". בצומת הדרכים בו ניצבת כעת ישראל, בצל איומים מצד מנהיגי האזור, הכרעה ישראלית עצמאית לקידום אינטרסיה הריבוניים היא לא פחות מהכרזת עצמאות
31/05/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
תסכול רצועת הביטחון בלבנון
עשרים שנה אחרי היציאה מלבנון, כדאי לבחון שאלות יסוד (כמו מה היה שם, על מה נלחמה ישראל, וכיצד הגיעה לכורח הנסיגה) שהשפיעו על שרטוט קווי מתאר לתסביך שנוצר עם שנות לחימה במערכה שלא חתרה לניצחון. מדובר במבט מתבונן בעל משמעות אקטואלית ליסודות תפיסת הביטחון של ישראל
26/05/2020 |
גרשון הכהן
|
|
|
הפקרת צד"ל כמחדל מוסרי-אסטרטגי
בהפקרת צד"ל הקרינה ישראל לבעלי בריתה באזור שהיא אינה מהווה משענת איתנה ויציבה. צעד זה השפיע על עמדתם הזהירה של הדרוזים ברמת הגולן להצעת האזרחות הישראלית כמו גם על קבלת ההחלטות בישראל במהלך מלחמת האזרחים בסוריה לגבי שיתוף הפעולה עם המיליציות הסוריות בכפרים הסמוכים לגבול בגולן
25/05/2020 |
גרשון הכהן
|
|