|   15:07:40
גרשון הכהן
מפקד הגיס המטכ"לי עד 2014. התגייס בשנת 1973 לנח"ל. לאחר מלחמת יום כיפור עבר הסבה לשריון. במהלך מלחמת שלום הגליל תמך באל"מ הסרבן אלי גבע ובעקבות זאת הודח מצה"ל. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע, ועד 2000 היה למג"ד 75, מפקד גדוד קורס קציני השריון, מפקד חטיבת "מרכבות הברזל", ראש מחלקת תורת לחימה במפקדת זרוע היבשה, מפקד חטיבה 7, סגן מפקד אוגדה סדירה ומפקד עוצבת המפץ. בשנים 2003-2000 היה ראש מחלקת תורה והדרכה; בשניפ 2005-2003 – מפקד אוגדה 36; בשנת 2005 מונה לאחרי על הפינוי מרצועת עזה במסגרת ההינתקות. הועלה לדרגת אלוף, שימש כמפקד המכללות הצבאיות 2010-2006 ולאחר מכם מונה למפקד הגיס הצפוני.
מעכשיו RSS לכל תגית
לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך:
נא לרשום דוא"ל שלח
ציטטות
  המח"ט שננזף בשל התבטאות שוביניסטית
  בן ברית
  אילו היה לסבתא אקדח
  המלחמה היא "קריאת השכמה"
ציטטות נוספות
● ציון אמיר ● יאשיהו יוסף פינטו ● אורי בר-לב ● מעריב  ● שרי אריסון ● אפרים ברכה ● הלל צ'רני ● מיכה לינדנשטראוס ● ידיעות אחרונות בע"מ  ● ממשלת ישראל  ● כבוד האדם וחירותו  ● ראובן ריבלין ● שמעון פרס

● העולם הערבי ● פרשת צבי בר ● בחירות לכנסת 18 ● פרשת הנגבי ● ישראלי-פלשתיני ● מגזינים ● פרשת בניזרי ● פרשת הולילנד ● פרשת הירשזון
גרשון הכהן
●  רשימות    ●  פורום    ●  מסמכים
עמוד 5 מתוך 10
מאבק על השטח הפתוח
הפיגוע הרצחני במעיין דני משקף מאבק מתמשך על שליטה בטריטוריה בו נהנים הפלשתינים מזה עשרות שנים מראיה נכוחה יותר של תכלית מאבקם: צמצום ההתיישבות היהודית במדינת ישראל וביו"ש ל"תחום מושב" עירוני מקובע ומוגבל

ההינתקות מעזה כ"ניסוי מעבדה"
במאבק הציבורי על הסיפור המסביר את היגיון התפתחות האיום מעזה מאז ההינתקות טמונה הצלת מדינת ישראל מפני פוטנציאל הסיכון החבוי ב"פתרון" שתי המדינות

מה למדנו מההינתקות מעזה
תוצאות הניסוי שבוצע בקיץ 2005, הנחוות יום יום על בשרם של תושבי עוטף עזה וערי הדרום, מסייעות היטב במאבק על דעת הקהל, בהמלצה להטלת ספק בחכמת ה"מומחים" הממשיכים לחתור לנסיגות נוספות ביו"ש עד קו גדר ההפרדה

האלוהים של מאיר שלו
התנערותו של מאיר שלו ממורשתו של רבי עקיבא עומדת בסתירה להשקפתו ההיסטוריוסופית של דוד-בן-גוריון, אם לא לרוחה החלוצית של הציונות, שראה עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של התנא הדגול

למה נלחמים בחוות הבודדים
צורות ההתיישבות החקלאיות במאה השנים האחרונות, קיבוץ או מושב, לא הותירו מקום לדרכי התיישבות כפרית נוספות. על הממסד הישראלי להשתחרר מקיבעונו המחשבתי ולאפשר דפוסי התיישבות חדשים, כחוות בודדים, העשויים להרים תרומה ניכרת למאזן הגאו-אקולוגי כמניעת שריפות ענק

מלחמת ששת הימים והחלום הציוני
מלחמת ששת הימים נתפסת כצומת דרכים מכריע במפעל הציוני. אלא שמגמת ההתיישבות ביו"ש והתכנים המשיחיים הם רק חוליה נוספת בתהליכים שהחלו מפלגות הפועלים ותנועת החרות

מלחמת ששת הימים כצומת בתהליך תורת השלבים
עם הניצחון נולדו כביכול, חלומות חדשים. הציונות הריאליסטית - מבקשים לטעון - הוחלפה בציונות משיחית. השיח הישראלי, מטולטל מאז בין הודיה על הניצחון הגדול בכמיהה להרחבת האחיזה הישראלית בנחלת אבות, לבין ערגה ל"שנים הטובות" שקדמו למלחמה, בכמיהה לסיום הכיבוש

סיפוח יישובים ביו"ש - אינטרס לאומי
המפקדים לשעבר, שדורשים משאל עם על סיפוח, טועים בהבנת האיום על ישראל. די להתבונן בסבב הלחימה האחרון בעזה כדי להבין כיצד עלול להיראות האיום על ערי רצועת החוף אם תוותר ישראל על אחיזתה בשטחים השולטים ממזרח על ליבה הכלכלי-חברתי-תעשייתי של המדינה

"ממלכתיות", גרסת בן-גוריון
רעיון הממלכתיות בראייתו של דוד בן-גוריון מבטא את המתח התמידי בין הקמת מדינת ישראל כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר לבין ראיית המדינה כאמצעי בתהליך גאולה נשגב. לפיכך, גם לאחר הקמתה תמשיך ישראל - כאמצעי למימוש חזון אין סופי - להיות "מדינה שבדרך"

מדוע לא נכבשו שומרון ויהודה בתש"ח
הימנעות ישראל מכיבוש ארץ ישראל המערבית במלחמת השחרור שיקפה את חששו של דוד בן-גוריון כי הדבר יביא להטלת מלוא סמכות האו"ם למימוש החלטת החלוקה בגבולותיה המקוריים, ובכלל זה שליטה בינלאומית בירושלים

למדינת ישראל ייעוד מיוחד
חברה אזרחית הנדרשת לשאת בנטל מאבק אין סופי, זקוקה לסיפור מאחד ולמשמעות נשגבת לקיומה יחד. זו כמובן חובתה העליונה של ההנהגה, אבל גם חובתו של כל אדם יחיד, בתרומתו למצרף המצטבר לסיפור לאומי כולל

לדעת להשתנות
השאלה "מה נשתנה?" בפתיחת ההגדה של פסח, ידועה כשאלת מפתח בכל ניווט אסטרטגי. כשהכל משתנה, השאלה איננה רק מה משתנה, אלא גם כיצד מתארגנים בהתאם לשינוי וכיצד משתנים. זה מבחן החרות בדרישה לנהל באופן יזום את ההתמודדות במציאות המשתנה. כאן מתחיל מבחן המנהיגות

פסח תשע"ט - מה נשתנה?
במפגש הטעון הזה, בעימות בין זהות האב לזהות הבן, מתבקש משהו משמעותי פי כמה מעצם הנחלת סיפור העבר. מתוך המפגש, במציאות המשפחתית סביב לשולחן הסדר, מתהווה הבירור המחודש למשמעותו הנוכחת של הסיפור. במפגש הבין דורי, על-רקע סיפור הגאולה הקדום, נוצרים התנאים המאפשרים את ברור העומק בשאלה מה השתנה?

מיכה גודמן ואני: בסיס המחלוקת
הטענה כי המלכוד בו נתונה ישראל נובע מהמתח בין צורכי הביטחון לבין השאיפה לסיום ה"כיבוש" מתכחשת לעובדה שהכיבוש, ברובו המכריע, הסתיים זה מכבר (במאי 1994 ברצועת עזה ובינואר 1996 ביו"ש עת הועברו 90% מהפלשתינים לשליטת הרשות הפלשתינית), כמו גם לכך שביטחון בחזון הציוני הינו אמצעי ולא מטרה כשלעצמה

הקונספציה הכוזבת
מיטוט חמאס והעברת השלטון ברצועה למחמוד עבאס לא יביאו לפתרון בעיית עזה, שהרי היה זה קודמו של עבאס בראשות אש"ף, יאסר ערפאת, שהפך את הרצועה לבסיס טרור תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו עליהם חתם. הפתרון לבעיית הרצועה לא יבוא לפיכך מרמאללה אלא במציאת זיקה כלכלית ותשתיתית בין עזה לבין המרחב המצרי בסיני

שנה לאירועי הגדר בעזה
דיון על הצעדים הצבאיים לפתרון אסטרטגי של האיום מעזה, חייב להתחיל מבחינה זו מתמונת הרקע הגאוגרפית המחוללת את מצוקת עזה כעיר על דרך ללא מוצא. גם לאחר שצה"ל יכריע את שלטון החמאס, מצוקת עזה, תמשיך להתקיים ולבקש מענה שאינו יכול להתקיים רק במרחבי אחריותה של מדינת ישראל

האם ראש ממשלה חייב בעידכון מלא לשר ביטחון ורמטכ"ל
לראשי ממשלה כסמכות הנהגתית עליונה, יש וימשיכו להיות שיקולים סמויים שמסיבות ראויות יעדיפו שלא לשתף בהם אחרים. מתברר בתוך כך גם יסוד המתח המובנה הטמון בבסיס מערכת היחסים בין ראש ממשלה לבין שר הביטחון בממשלתו, במיוחד בשעה שהם אינם פועלים וחושבים בהסכמה עקרונית כאיש אחד

להיות עם בטוח בארצנו
מדינת ישראל נמצאת בצומת הרה גורל. השיקולים שיובילו את הנהגתה יהיו מורכבים מעצם האתגר להגנה פיזית על חיי אזרחיה. אך בחיי אדם ואומה קיימים ממדים נוספים, ובהם תשוקות לאומיות, היסטוריות ודתיות, ושיקול הדעת הפרגמטי חייב לכלול גם אותם במשוואת השיקולים הכוללת

ביטחון אינו הכל, הוא רק אמצעי
למדינת ישראל והמפעל הציוני הנאבקים מעל מאה שנים על עצם היכולת להתקיים, חייב להיות סיפור יהודי-ישראלי ייחודי ועדכני, שמעניק תוכן ומשמעות למצוקת הקיום מתוך מאבק מתמיד, דווקא כאן בארץ חמדת אבות

מי מדבר מקצועית ומי מדבר פוליטית
כאשר בכיר לשעבר במערכת הביטחון מצדד בכורח להיפרדות נוספת מן הפלשתינים, "כי יש ערכים חשובים מאדמה", ברור שהוא מדבר מהשקפת עולמו הערכית * אולם, עובדת היותו בכיר ביטחוני לשעבר, אינה מקנה לו יתרון על אזרח אחר, המחזיק בהשקפת עולם אחרת

<<  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10  >>
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]