לא לחסל את החמאס

בואו נחזור 2200 שנה לאחור, לממלכת חשמונאים, או בכינויה ציונות א', הציונות שהקדימה את הציונות שלנו, ציונות ב'. ציונות א' הייתה דומה מאוד לציונות שלנו, היא קרתה בציון, ליהודים הייתה אז ישות מדינתית חזקה, יציבה, משגשגת, מבוססת, יהירה, הכל מכל כל - שתי טיפות מים.

שלהי ציונות א'

ציונות א' חיה 77 שנה. היא התפרקה כאשר שני הבנים של שלומציון המלכה קיבלו ממנה את השלטון, והריב ביניהם ובין קבוצות התומכים/מתנגדים שלהם, הפרושים והצדוקים הרס את הממלכה. כאשר האחים הגיעו למבוי סתום הם קראו למצביא הרומי לפשר ביניהם או לחסל את הממלכה, והא בלי להניד עפעף וללא הפעלת כוח סגר להם את הבאסטה.

קדמו להכתרתם תשע שנות מלוכה של שלומציון המלכה, תשע שנים של ביצור הגבולות ללא כיבושים, שקט, שגשוג. כנראה שתחת הכיסא שלה בניה רבו אך הריבים שלהם לא הגיעו לקדמת הבמה, ועם הכתרת הבנים הכל פרץ החוצה וציונות א' הלכה קאפוט. וישמן ישורון ויבעט באשתו.

ציונות ב'

ציונות ב' היא ממש COPY של ציונות א', עם הבדל אחד, לציונות א' לא היה חמאס על הראש, ולכן היא הפסיקה להתקיים. ציונות א' הבינה כי הגיעה בימי שלומציון אל המנוחה והנחלה, והיה זה הסכסוך בין בניה של המלכה אשר אכל אותה מבפנים, הרומים לא תקפו, לא העירו את אינסטינקט החיים של אבותינו, אלא פשוט באו לירושלים ולקחו את כל הקופה.

כמה טוב שיש לנו את החמאס שיציל אותנו מפני עצמנו, ולכן אסור לנו לחסל אותו, חובה לצמצם אותו, דרסטית, אבל באופן שאם נשוב למצב שהיינו בו בתחילת 2023, שיתקוף שוב, שיכה בנו, כי בלעדיו איננו שווים דבר.

מילים קשות

קשה מאוד לומר את המילים האלה בימים בהם רבים ורבות נוספים ונוספות למשפחת השכול, קשה מאוד לומר את הדברים האלה בשנה בה נוספו אלפי הרוגים פצועים ומאות חטופים, אך הדברים חייבים להיאמר כי אפילו אם לא נחסל את החמאס, החמאס הוא ארגון בן מוות נקלה ולכן הוא יחסל את עצמו ובגלל שהוא כה חיוני לחיינו, אנו נתחסל יחד עמו.

למה?

אנו חיים בעולם הרבה יותר מתקדם מאשר בימי ציונות א', התקשורת מתקדמת, הידע זמין ומשותף, מכונות עוזרות לנו ביום יום, ממשלוח מכתבים דרך ניקוי הבית ועד שטיפת כלים, תנועה, ייצור מצרכים חיוניים.

היינו אמורים להיות הרבה יותר מתואמים, עם התחשבות רבה יותר בזולתנו, אבל הפלא ופלא הכל הולך הפוך, ככל שטכנולוגיית התקשורת מתקדמת, התקשורת הבין אישית הפורה נסוגה, ככל שהעולם שמסביבנו נעשה יותר גמיש ונוח, אנו מקשיחים יותר את עמדותינו וממאנים לזוז מהן.

איפה ה-CATCH

ה CATCH הוא בעובדה שהכמות העצומה של ערוצי המידע היא מעל ומעבר למה שאנו מסוגלים לעכל, ולכן אנו בפועל מתחברים לערוצי מידע מאוד ספציפיים, ולאיזה ערוצי מידע נתחבר? אנו נתחבר לאלה שהולמים אותנו ביותר, אלה שמקבלים את עמדותינו, אלה שמחמיאים לנו על עמדותינו, ודאי לא לאלה שמציגים עמדות שונות.

יתרה מכך, מאחורי כל ערוץ מידע מתחבא אינטרס, אינטרס חיובי, אינטרס שלילי, אינטרס נכלולי, ומרגע שחיברנו אותו לווריד שלנו והתרגלנו אליו, האינטרס הוא זה שעושה בנו כרצונו.

לכל הרוחות והשדים, איך יוצאים מזה, האם רק החמאס הוא פתרון?

חלילה, כל עוד נשמת אדם באפנו, ואף אם אנו מאוד לא מרוצים מהמצב שלנו הרי שהתבונה האנושית היא מתת אל, היא לחלוטין "להשתמש בהם" ודאי שלא "לראותם בלבד". רק אם נפעיל נכון את התאים אפורים שבמוחנו, נשתחרר סוף-סוף מהתלות המוחלטת בחמאס.

ומהם העקרונות אם כן אשר יעלו אותנו על דרך המלך? מהם כללי האצבע?

א) מודעות - היו מודעים לכך שהמידע שמתרוצץ ברשתות שאנו קשורים אליהן לאו-דווקא בא מאהבת מרדכי אלא בא אולי מאינטרסים זרים שאיננו בקיאים בהם ומשכך חובתנו להפעיל ביקורת כפולה ומכופלת טרם אנו מאמינים לנאמר.

ב) גיוון - מחובתנו להקשיב למקרות מגוונים, גם כאלה שלא מקובלים עלינו, אולי נאתר שמץ של הבנה או הסכמה.

ג) קשב - זו לגמרי לא חוכמה להקשיב לשיבוט גנטי של עצמך, האתגר הוא בהקשבה למקורות אשר חולקים עליך בדעתם, בייחוד כאלה שאתה רוצה לחיות עמם בשלום. הקשב חייב להיות בלב שלם ובנפש חפצה - קשב מן הפה ולחוץ מתאים להצגות באולפני הטלוויזיה

ד) נכונות לפשרות - בין השחור ללבן יש אין סוף גווני אפור.

ה) אל תדון אדם עד שתגיע למקומו - ריבוי דעות הוא דבר מקסים, אינך חייב להסכים עם עמיתך לשיח, אינך חייב להתפשר אתו, אך אתה חייב להביט על העולם גם מנקודת מבטו, ואז יהיה לך מאוד ברור המקור לחילוקי הדעות, וכמעט בכל מקרה, גילוי השורשים פורץ את הדרך לפתרון.

ו) אפסן את האגו במחסן - אגו אינו דבר רע, כמו שאינטרס אינו דבר רע, השימוש בהם יכול להיות רע. לאגו אין תפקיד מרכזי בחקר הפערים בינך ובין שותפיך לשיח, שים את האגו בצד, האגו יזיק הרבה יותר לשיח מאשר יועיל.

ז) היפוך תפקידים - שחק עם עמיתך משחק, החליפו תפקידים, במשחק הוא יגן על עמדותיך בחירוף נפש, ואתה תגן על עמדותיו בחירוף נפש, לפני המשחק למד היטב את עמיתך, קח בחשבון שהוא ילמד עליך, והוא עלול לאכול אותך בלי מלח.

ח) חפש תחילה את המשותף - לך ולעמיתך יש הרבה מן המשותף, על-אף שבנושא מסוים או בנושאים מסוימים אתם חלוקים בדעותיכם, מבסיס מוצק משותף קל הרבה יותר לגשת לנקודות המחלוקת, ומאותו בסיס קל הרבה יותר ליישב את המחלוקות.

ט) אל תמכור את מכורתך בנזיד עדשים
י) תרבות דיבור - שמור על רמה סבירה של תרבות דיבור, בייחוד אם אינך מכיר את הצד השני ואינך יודע מה רגישותו לתרבויות שיח שונות.

יא) בסס את השיח על אינטרס משותף - אם השיח מתקיים על אינטרס משותף, אשר לשניכם תפקיד משלים בו (ממכירת אופנים משומשות ועד הסכם אי-לוחמה בין המעצמות) מתהפך מייד דיסקט במוח, והוא עובר למצב "משא-ומתן". שאל כל מוכר בייגאלאך או תירס בשוק מה נדרש למשא-ומתן והוא ישלוף לך מהמותן את הרשימה שהזעתי עליה למעלה משעה.

יב) הווה מתלמידיו של אהרן אוהב שלום, ורודף שלום.

העצות לעיל, וודאי נוספות שלא העליתי בחכתי, ביחד ולחוד, בכל הרמות, מהרמות האישיות הנמוכות ביותר ועד הרמות הלאומיות והבין לאומיות הבכירות ביותר, מהוות תחליף מאוד כדאי לחמאס, בואו נחסל את החמאס בכל זאת ובמקביל, נאמץ את כללי האצבע ונביא שלום על ישראל - פנימה.