|
|
פיצי' דובינר, ששימש כרכז קליטה במשך שנים רבות:
|
|
|
|
"אין תוכניות מסודרות לעולים, במיוחד בערים, אז מה הפלא שאלה התוצאות" | |
|
|
|
|
|
האם מהשרון תצא הבשורה לקליטה חברתית ראויה? תחת הכותרת "קליטת העולים בחברה הישראלית: חוסן לאומי לצד אתגר חברתי", התקיים השבוע במכללת רופין כנס מיוחד עם שר הקליטה, זאב בוים, ועם שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, ובו נחשף לראשונה מושג חדש בהיסטוריה הישראלית: מדד רופין - המפתח לשילובם החברתי והכלכלי של העולים בישראל.
המדד כולל ארבע קטגוריות שונות: מדד לשילוב חברתי, מדד לשילוב תעסוקתי, מדד כלכלי הבוחן שילוב לפי רמת חיים, ומדד סובייקטיבי הכולל הגדרת זהות ושביעות רצון.
בסיס הנתונים נשען על מאגרי המידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הסקר החברתי המונה קרוב ל- 7,000 משקי בית. זהו האינדקס הראשון בארץ, ששופך אור על החברה המשוסעת בישראל. איך מאפיינים חברה קרועה ומשוסעת כמו בישראל? עורכים השוואות, וכך נעשה במדד רופין: השוואה בין עולים שעלו ממדינות חבר העמים-אסיה משנת 1989 ואילך, עולים שעלו ממדינות חבר העמים-אירופה משנת 1989 ואילך, עולים מאתיופיה בכל התקופות, עולים מכל יתר הארצות משנת 1989 ואילך, עולים ותיקים משנת 1948 עד 1989. קבוצות אלה מושוות לילידי הארץ: אשכנזים, מזרחים וערבים. כל מדד מורכב ממספר משתנים המשתקללים לפי מפתח מיוחד, ולבסוף ניתן הציון הסופי לכל קבוצה בהשוואה לקבוצות האחרות.
לא נלאה אתכם במספרים, רק נאמר שמצב החברה חמור ורע, רע עד מאוד. הקבוצה החלשה היא העולים מאתיופיה, החיים הרבה מתחת לממוצע. גם העולים מחבר העמים מחולקים. אם נהפוך את המספרים למילים, התמונה העולה מהשטח היא כזו: רוב העולים מאתיופיה במצב כלכלי קשה, ורמת חייהם נמוכה מאוד. בנתניה, למשל, הם מרוכזים בשכונת חפציבה שהפכה להיות המדד החדש לשכונת עוני. בחדרה הם מרוכזים בשכונת "פאר", שהפכה להיות במהרה שם נרדף למקום שרמת החיים בו נמוכה מאוד.
למרות שאצל העולים מחבר העמים הגדרת הזהות ברורה, הם נחלקים לשתי קטגוריות: חבר העמים האירופאי והאסייתי. שתי קבוצות אלה בכל מקרה מצויות ברמת חיים נמוכה מן הממוצע של העולים מארצות המערב בכל המדדים והקטגורית השונות.
פיתוח המדד נעשה על-ידי ועדה אקדמית, המורכבת מחוקרים וממומחים ממכללת רופין ומאוניברסיטת תל אביב וחיפה. בכנס ניסו בכירים באקדמיה, בכלכלה, בתקשורת ובעמותות העוסקות בקליטת עלייה לענות על השאלות המהותיות איך בונים זהות חברתית משותפת? האם קליטת עולים בישראל יכולה להיות הממד הדמוגרפי והחוסן הלאומי? כיצד ישראל נתפסת כחברת מהגרים? ולבסוף: מהי תרומת העלייה למשק הכלכלי, וכיצד תרומת השילוב בתעסוקה יביא לקליטת עלייה מוצלחת?