החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים נחקק בישראל עוד בשנת 1983, אך מידת יישומו בישראל הינה וירטואלית למדי. כך למשל, במרבית המסעדות, קניונים ומקומות העבודה עדיין ניתן למצוא סיגריות המודלקות באין מפריע.
החוק מסמיך את הרשויות המקומיות למנות מפקחים וסדרנים אשר יכולים לעכב אדם המעשן בניגוד לחוק ואף לגבות ממנו קנסות, אך הרשויות מצידן לא מרימות את הכפפה וזאת למרות הסכנה הטמונה בנזקי העישון הפאסיבי.
מי שכן הרים את הכפפה הינו עו"ד שלומי פרידמן שהגיש (ד', 30.8.06) לביהמ"ש המחוזי בת"א, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה מנהלית נגד עיריית יהוד וזאת בטענה שעל העיריה קיימת חובה להגביל את העישון בקניון הסביונים ביהוד.
עו"ד פרידמן דורש בעתירתו להורות לעיריה להסביר מדוע אינה אוכפת באופן אפקטיבי את חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים בקניון, ומדוע היא לא מטילה קנסות על מפירי החוק כאמור בחוק.
לטענתו, מבקרים ועובדים רבים בקניון עוברים על החוק ומעשנים בגלוי ובעין מפריע, כאשר העיריה אינה עושה דבר בכדי למנוע את התופעה המנוגדת לחוק.
