החוקרים ערכו בדיקות שבהן השוו כמה זמן לקח לטסיות הדם שנלקחו מאוהבי השוקולד, ומאחרים שלא אכלו שוקולד, להתלכד יחד כאשר נעו דרך מערכת כלי דם מכנית.
טסיות שנלקחו מאלו שהתנזרו מהשוקולד התקרשו מהר יותר, לאחר 123 שניות, בהשוואה ל- 130 שניות בקבוצת השוקולד.
לדברי החוקרים, מה שאוהבי השוקולד לימדו אותם הוא כי קיים כימיקל בפולי הקקאו שהוא בעל השפעה ביוכימית הדומה לזו של האספירין במניעת התקרשות הטסיות, שעלולה להיות קטלנית במקרים בהם נוצר קריש דם החוסם את כלי הדם וגורם להתקף לב.
עוד אמרו, כי אכילת כמות קטנה של שוקולד או שתיית קקאו חם כחלק מתזונה רגילה טובים לבריאות, כל עוד אנשים אינם אוכלים כמות גדולה מהשוקולד או מהסוג העשיר בחמאה וסוכר.
שתי טבליות של שוקולד מריר ביום הספיקו כדי להראות השפעות חיוביות. הפלבנואידים, חומרים שהשוקולד עשיר בהם, הם כפי הנראה מרכיבי המפתח.
מומחים שהגיבו למחקר אמרו, כי לכימיקלים שבפולי הקקאו יש יתרונות למחזור הדם, אך לעיתים קרובות השוקולד מהווה חלק מהבעיה של בריאות הלב יותר מאשר הפתרון, במיוחד במקרים בהם מדובר בשוקולד חלב הנוטה להיות עשיר בשומן ובסוכר.
הם הדגישו כי למרות שאינם מציעים לאנשים להימנע לחלוטין מהשוקולד - כל אחד יכול ליהנות מפעם לפעם - ישנן דרכים יעילות יותר לדאוג ללב מלבד השימוש בשוקולד כתרופה.
אכילת חמש מנות של ירקות ופירות ביום היא דרך טובה הרבה יותר להנות מההגנה ללב שמספקים הפלבנואידים ללא הדאגה לגבי השומן והסוכר שיש בכל חטיף שוקולד.
