כ-80% ממוסדות החינוך בישראל גובים מהורי התלמידים יותר מהמותר בחוק. שיעורי החריגה נעו בין 12% ל-34% מסך הסכומים המאושרים. בכיתות י' היה שיעור החריגה הממוצע 34% מהסכום המאושר ובכיתות י"א היה שיעור החריגה 33% מהסכום המאושר. אחוז ההשתתפות של ההורים בהוצאה הלאומית על חינוך עלה בשנים 1996-2004 מ-20% ל-25%. כך עולה מדוח שהוכן במרכז המחקר של הכנסת לקראת דיון שיתקיים בנושא בוועדת החינוך של הכנסת.
מוסדות החינוך גובים יותר בעיקר על טיולים, "סל תרבות" ומסיבות כיתה. כמו כן, נמצא כי בתי הספר אינם מעבירים לאישור משרד החינוך הצעות לתל"ן (תוכנית לימודים נוספת) כנדרש בתקנות החינוך הממלכתי. בדוח נכתב כי מעורבותם הגדלה של ההורים מוביל לפערים גדולים במערכת החינוך בין תלמידים שהוריהם יכולים להשקיע את הסכומים לבין ביכולתם לעמוד בנטל הכספי.
כמו כן, משרד החינוך אינו מפרסם את הסכום המרבי המותר לגבייה מההורים בעבור תגבור תורני ובבתי-ספר רבים נגבים סכומים גבוהים, שעשויים להיות יותר מ-10,000 ש"ח בשנה.
מהדוח עולה עוד כי משרד החינוך אינו מפקח כראוי על נושא גביית תשלומי ההורים. משרד החינוך מתקשה לעקוב אחר גביית התשלומים, בין אם מדובר בתשלומי חובה של ההורים, ובין אם גביית תשלומים מההורים על-יד עמותות חינוך וועדי ההורים, או תשלומי רשויות שונים.
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור: "מהדוח עולה תמונה קשה של הפקרות בכל הנוגע לגביית תשלומי הורים וזילזול בחוק חינוך חינם. נראה, כי בשל הקיצוצים בתקציב בשנים האחרונות, הפיתוי במערכת החינוך למלא את החלל התקציבי בתשלומים בלתי חוקיים הולך וגדל. אי האכיפה וחוסר הפיקוח, המחסור החמור במידע על הגבייה בבתי הספר, ואולי אפילו חוסר הרצון לדעת מצד משרד החינוך, מביאים למצב שבו איש הישר בעיניו יעשה".
מנכ"ל משרד החינוך, משואל אבואב מסר כי "המשרד מבצע בקרה מדגמית בכ-300 בתי ספר מדי שנה על גביית תשלומי ההורים. תוצאות הביקורת מועברות למנהלי המחוזות לבדיקה מול מנהלי בתי הספר".
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
