האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשמם של שלושה חסרי אזרחות השוהים בישראל ללא מעמד. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד עודד פלר.
השלושה, אזרחי ברית המועצות לשעבר, לא שהו בשטחן הטריטורי של המדינות המתפרקות מהברית, ולכן לא רכשו בהן אזרחות. כל אחד מן העותרים הגיע לישראל, ובחלוף פרק זמן נעצר בגין שהייה שלא כדין והושם במעצר. לאחר מספר חודשים במעצר, כשהתברר שאי אפשר לגרש אף אחד מן השלושה, שכן אין בנמצא מדינה המוכנה לקלוט אותם, הם שוחררו. מזה מספר שנים, מאז שוחררו ממעצר, שוהים השלושה בישראל ללא רשיון ישיבה ועבודה וללא זכויות סוציאליות, וזאת אף שאין אפשרות לגרשם.
האגודה לזכויות האזרח הגישה בשם השלושה בקשות להקנות להם מעמד בישראל, ומשלא נענתה - עתרה לבית המשפט. משרד הפנים ומשרד החוץ טענו שהמגעים הדיפלומטיים, שנערכים בניסיון לקדם את גירושם של העותרים למדינות מוצאם, לא הסתיימו. על-רקע זה נדחתה עתירתם של השלושה בחודש מאי 2005, ונפסק שיוכלו לשוב לבית המשפט בתוך מספר חודשים, במידה והמאמצים הדיפלומטיים לא יישאו פרי.
בחודש דצמבר 2005 עתרו השלושה לשוב לבית המשפט באמצעות האגודה, בדרישה להסדיר את מעמדם בישראל ולקבוע, באופן כולל, מנגנון לטיפול בחסרי אזרחות.
בעתירה נטען, כי חוסר אזרחות הינו תופעה הומניטארית חמורה, משום שללא מעמד מוסדר במדינה כלשהי אין לאדם דרך לממש את רוב זכויותיו היסודיות, כמו הזכות לתעסוקה, הזכות לשירותי בריאות והזכות לביטחון סוציאלי. בתשובה לעתירה הודיע משרד הפנים, שחוסר אזרחות אינו טעם הומניטארי המחייב את המדינה להקנות לאדם מעמד.
בפסק הדין אשר ניתן אתמול (29.1.07), דחתה השופטת רובינשטיין את עמדת משרד הפנים ופסקה, שהתעלמות המשרד מתופעת חסרי האזרחות וסירובו לקבוע מנגנון לטיפול בבקשותיהם הם בלתי סבירים. עוד נפסק, כי סירובו של משרד הפנים להקנות לחסרי אזרחות ולו רשיון ישיבה ועבודה עד לסיום בירור עניינם הוא בלתי מידתי, על-רקע פגיעתו בזכותם של חסרי האזרחות לקיים עצמם בכבוד.
השופטת רובינשטיין פסקה, שעל משרד הפנים לעודד את חסרי האזרחות לפנות בבקשה להסדיר את עניינם קודם למעצרם על-ידי משטרת ההגירה, וזאת משום שאם ממילא אי אפשר לגרשם מישראל, מעצרם הוא מיותר וחסר תכלית. נפסק, כי גיבוש המדיניות ועידוד חסרי האזרחות להגיש בקשות לטיפול בעניינם, יסייע למדינה "לחשוף" את תופעת חסרי האזרחות השוהים בישראל ולברר מהי המציאות לאשורה.
למשרד הפנים הוקצבו, כפי שנקבע בפסק הדין, ארבעה חודשים לגבש קריטריונים לטיפול בחסרי אזרחות. במסגרת זמן זה ייקבע לוח זמנים לטיפול במקרים שיובאו בפניו, יוגדרו המסמכים שעל הפונים למסור למשרד הפנים, וייקבע כיצד תטופלנה הפניות במישור הדיפלומטי. עוד נפסק, שבעת בירור הפניות יובטח כי חסרי האזרחות יקבלו לפחות רשיון ישיבה ועבודה בישראל, ובהמשך יהיה על משרד הפנים להחליט, מהו המעמד שיינתן להם, אם ייכשלו המאמצים לגרשם מישראל.
השופטת הורתה למשרד הפנים להקנות לשלושת העותרים, בשלב זה לפחות, רשיונות ישיבה ועבודה, ולפרסם - כאמור - בתוך ארבעה חודשים קריטריונים לטיפול בעניינם של חסרי אזרחות, שיחולו גם על עניינם של השלושה.
