העיתון הסעודי "עוכאז" חושף הבוקר (5.1.2005), בהסתמך על מקורות המקורבים לגורמי המו"מ בין החמאס לפתח, את נוסח ההסכם אליו הגיעו הצדדים בנוגע להקמת ממשלת אחדות לאומית והשינויים שהנשיאות הפלשתינית ותנועת הפתח רוצות להכניס להסכם ואשר ידונו במפגש מכה. הערות אלה שולבו בסוגריים בנוסח ההסכם המובא להלן:
ממשלת האחדות הלאומית תוקם על יסוד העקרונות הבאים:
דבקות בחוק היסוד ובסעיפיו (מחויבות לסעיפיו).
מצע הממשלה יסתמך על מסמך ההסכמה הלאומית.
ממשלת האחדות הלאומית מדגישה, כי הזכויות הלאומיות הפלשתיניות ויעדי המאבק הלאומי הפלשתיני מגולמים ב:
זכות העם הפלשתיני להגדרה עצמית, להקמת מדינה פלשתינית עצמאית בעלת ריבונות מלאה על כל האדמות הפלשתיניות הכבושות משנת 67' שבירתה ירושלים, והתנגדות למדינה בגבולות זמניים ולכל פתרונות אחרים שאינם עונים על הזכויות הלאומיות הלגיטימיות של העם הפלשתיני.
זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לבתיהם ולרכושם מהם גורשו ופיצויים, דבקות בזכות השיבה וקריאה לקהילה הבינלאומית ליישום החלטה 194 העוסקת בזכות השיבה של הפליטים הפלשתינים (הדגשת זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים, כפי שמצוין בהחלטה 194 וקריאה לקהילה הבינלאומית ליישום תוכנה הנוגע לזכות השיבה של הפליטים הפלשתינים).
הסרת גדר ההפרדה הגזענית, כל ההתנחלויות וסילוק המתנחלים.
הגנה על ערביות ירושלים, דחייה והתנגדות לתוכניות לייהוד העיר בהיותה הבירה הנצחית של המדינה הפלשתינית העצמאית.
שחרור כל האסירים והעצורים בכלא הישראלי ללא תנאי, סייג או הפלייה.
דבקות בעיקרון לפיו אש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלשתיני והסמכות המדינית העליונה של עמנו במולדת ובפזורה בהתאם למה שנכתב במסמך ההסכמה הלאומית (דבקות בעיקרון לפיו אש"ף הוא הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלשתיני והסמכות המדינית העליונה של עמנו במולדת ובפזורה).
ממשלת האחדות הלאומית תפעל ליישום המטרות הלאומיות הנכללות במסמך ההסכמה הלאומית, החלטות המל"פ, החלטות ועידות הפסגה הערביות והחלטות הלגיטימיות הבינלאומית (ממשלת האחדות הלאומית תפעל ליישום המטרות הלאומיות הנכללות במסמך ההסכמה הלאומית ותהיה מחויבת להחלטות ועידות המל"פ העוקבות, החלטות ועידות הפסגה הערביות והחלטות הלגיטימיות הבינלאומית).
הממשלה תפעל בהתאם להסכמים אותם אישר אש"ף (הממשלה תהיה מחויבת להסכמים שאישר אש"ף ותפעל בהתאם להם).
ניהול המו"מ יהיה בסמכות אש"ף ונשיא הרשות הלאומית הפלשתינית על יסוד הדבקות ביעדים הלאומיים הפלשתינים (ניהול המו"מ הוא בסמכות אש"ף וראש הועד הפועל של אש"ף). כל הסכם בעניין זה יובא למועצה הלאומית הפלשתינית החדשה לצורך אישורו, או לחילופין ייערך משאל עם במולדת ובפזורה בהתאם לחוק שיסדיר זאת.
תימשך הפעילות לספק את יסודות העמידה האיתנה של עמנו בהתמודדות עם הכיבוש והתוקפנות.
פרשנות:
טיוטת ההסכם המתגבש וההערות של הנשיאות הפלשתינית מלמדות, כי הפערים בין הצדדים עדיין רחבים. אבו מאזן עודנו דורש, כי הממשלה הפלשתינית תהיה מחויבת לפעול בהתאם להסכמים שנחתמו עם ישראל, עמדה שתנועת החמאס רואה כ"ייהרג ובלתי יעבור". לכל היותר מוכנה החמאס ליישם את ההסכמים בתחומים הקשורים לניהול חיי היומיום, אך לא להעניק להם כל לגיטימציה מדינית. על בסיס זה, תנועת החמאס לא תוכל גם להסכים לדרישה לקבל את כל החלטות המל"פ ובפרט לא החלטות המל"פ מ-1988 מהן משתמעת ולו לכאורה הכרה בישראל, וכן לא את החלטות ועידת הפסגה הערבית מ-2002 המדברות על נורמליזציה עם ישראל במסגרת של הסדר שלום כולל.
יתירה מכך, הסעיף העוסק באישור ההסכמים המדיניים במועצה הלאומית הפלשתינית החדשה עוקף את הבעיה העיקרית ודרישתה החד-משמעית של החמאס להגדיר את המכאניזם לרפורמות במל"פ. זה שורש העימות בין החמאס לפתח. תנועת החמאס רואה ברפורמה במל"פ את הדרך להשתלטות על המוסד הלאומי הפלשתיני העליון וממנו על כל מוסדות אש"ף ועל הלגיטימיות לייצוג העם הפלשתיני בכל מקום הימצאו.
עוד ניתן ללמוד מסעיפי ההסכם את קווי המינימום של אבו מאזן והפתח הנחשב ע"י רבים בישראל כגורם פוליטי מתון עמו ניתן להגיע בשם העם הפלשתיני להסדר קבע ארוך טווח והמבוסס על פשרה היסטורית. הנה כי כן, אפילו אליבא דהפתח היעדים הלאומיים הפלשתינים אינם שונים מהותית מאלה של החמאס. הפתח מאמץ מדיניות גזענית, בעלת סממנים מובהקים של ג'נוסייד, בהתנגדות הנחרצת לכל נוכחות יהודית שהיא בשטחי 67' (ובהצדקת חיסולים בפיגועי טרור). באשר לשטחי 48' לא עולה ממסמך זה, כמו גם ממסך ההסכמה הלאומית הפלשתינית כל הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. האסטרטגיה של הפתח ברורה ופשוטה. כל עוד לא ניתן להכריע את ישראל במהלך אחד, צריך למצות את האפיק המדיני על-מנת להקים מדינה פלשתינית בשטחי 67' ולנצלה כבסיס להמשך הניסיונות לערעור יסודות המדינה באמצעות שיבת הפליטים לשטחי מדינת ישראל. במילים אחרות - תוכנית השלבים חיה וקיימת.
בסיכומו של דבר, על אף ההצהרות של בכירים פלשתינים המנסות לשדר אופטימיות זהירה לגבי מפגש מכה, הפערים בין החמאס לפתח עדיין גדולים וקשים לגישור. חוסר האמון הבסיסי בין הצדדים, התרת הדם של דחלאן ובכירים נוספים בפתח בידי החמאס והיעדר פשרנות מצד החמאס שאינה מעוניינת בכנות לחלוק את השלטון עם הפתח, עשויים להקשות על גיבוש הסכם יציב בין הצדדים למרות ההשראה של המקום הקדוש ביותר למוסלמים והתיווך הסעודי. הירייה האחרונה במלחמת האחים הפלשתינית טרם נורתה.
