היום לפני 74 שנה, ב-16 בפברואר, שנת 1937, נרשם פטנט על הניילון על-ידי ממציאו, ואלס קרותרס מחברת 'Du Pont'.
וואלס קרותרס היה בן 32 בלבד כאשר מונה למנהל מרכז המחקר של תאגיד 'Du Pont'. הוא חקר ולמד כימיה אורגנית (חלק הכימיה העוסק בתרכובות שמקורן בחי ובצומח) לפני כן, והתמחה בפולימרים, מולקולות המורכבות משרשרות ארוכות של יחידות אטום החוזרות על עצמן. הפולימרים היו מולקולות שההבנה לגביהן היתה מועטה כשקרותרס החל את עבודתו. הוא תרם תרומה משמעותית להבנה של מבנה המולקולות ושל הפולימריזציה (צירוף שתי מולקולות או יותר למולקולה מסובכת יותר).
המטרה של 'Du Pont' היתה מחקר בסיסי עם ישומים תעשייתים אפשריים, במיוחד בתחום החומרים המלאכותיים. הצוות של קרותרס חקר תחילה את משפחת הכימילקים של האצטילין. הוא פרסם מסמכים ורשם פטנטים, ובשנת 1931, 'Du Pont' החלה לייצר גומי סינטטי (הנמצא בשימוש רב בייצור חליפות צלילה) שיוצר על-ידי המעבדה של קרותרס.
החיפוש היה אחר סיב סינטטי. בשנת 1934, קרותרס הביא להתפחות מבטיחה: הוא שילב את הכימיקלים אמין, אקסמתילן דיאמין וחומצה שומנית. שילוב זה יצר סיבים. אך הם היו חלשים. הם נוצרו על-ידי תהליך פולימריזציה הידוע כתגובה לריכוז, בה מולקולות יחידניות מצטרפות יחד, עם מים כתוצר לוואי. פריצת הדרך של קרותרס הגיעה כאשר הוא הבין כי המים שנוצרו מהתגובה דלפו חזרה לתערובת ו'הפריעו' להווצרות פולימרים נוספים. הוא שינה את הציוד המעבדתי שלו כך שהמים יוצאו מהמערכת. וזה עבד!
קרותרס הוציא תחת ידיו סיבים שהיו ארוכים, חזקים ומאד גמישים. 'Du Pont' קראה למוצר 'ניילון'. הכימאים קראו לו 'ניילון 66' בגלל שהחומצה השומנית והאקסמתילן דיאמין הכילו כל אחד מהם 6 אטומים של פחמן בכל מולקולה. כל מולקולה היתה מורכבת מ-100 יחידות או יותר של פחמן, מימן ואטומים של חמצן, קשורים בשרשרת. סיב דק של ניילון עשוי להיות מורכב ממיליון מולקולות או יותר, כל אחת 'תורמת' לחלק מהכוח כאשר החוט נמתח.
היה זה בדיוק מה ש'Du Pont' קיוותה לו, והניילון נרשם כפטנט כאמור בשנת 1937. הוא הגיע לשוק ב-1939 והפך ללהיט מיידי, במיוחד כתחליף למשי שבגרביים ובלבנים. למעשה, הרבה לפני שגרבי ניילון ארוכים היו חלק מהלקסיקון הנשי. קרותרס לא זכה לראות את היישומים הרבים של עבודתו - במוצרים כמו מברשות שיניים, חוטי דייג, ולבני נשים, או בשימוש מיוחד כמו חוטים הנמצאים בשימוש לניתוח, מצנחים, או צינורות - וכן לא את ההשפעה רבת הכוח שהיה לניילון על התחלתה של תקופה שלמה של חומרים מלאכותיים. הוא מת בחודש אפריל 1937.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
