מ.ר. (השם המלא שמור במערכת), מושבניקית ממרכז הארץ, סובלת ממחלת נפש ומטופלת על-ידי פסיכיאטר. בחודש אוגוסט אשתקד, נרשמה לטיול של פנויים פנויות, לחמישה ימים, באנטליה ושילמה 3,000 שקל. שלושה ימים לפני היציאה ביטלה את השתתפותה עקב התקפי חרדה וחוייבה בדמי ביטול מלאים. בחודש אוקטובר אשתקד תבעה את חברת הנסיעות השטיח המעופף בע"מ מתל אביב, בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 3,000 שקל.
לדבריה, ככל שמועד הנסיעה התקרב קרו דברים שהכניסו אותה ללחץ וגרמו לה התקפי חרדה ופאניקה. "ארבעה ימים לפני הנסיעה פוטרתי מעבודתי, במפתיע, וחששתי מהפיגועים שאירעו אותה עת בטורקיה. התקשרתי לפסיכיאטר שציווה לבטל את הנסיעה וקבע לי פגישה מיידית". ר' צרפה לכתב התביעה אישור רפואי מהפסיכיאטר והדגישה שלא היה מקום לחייבה בדמי ביטול.
בכתב ההגנה טענה חברת השטיח המעופף בע"מ שלא ידעה על בעיותיה הנפשיות של התובעת ולא התנתה את הנסיעה במצב בריאותי כזה או אחר. "ניסיונה של התובעת להותיר את הנתבעת בפני שוקת שבורה שתממן מחד חופשה לתובעת ומנגד תשיב לה כספים - ראוי לגינוי. מצבה הבריאותי לא נפל עליה 'כרעם ביום בהיר' והיה ידוע לה משכבר הימים". חברת הנסיעות הוסיפה שהתובעת היתה צריכה לבטל את הנסיעה הרבה קודם לכן, עקב מצבה הנפשי.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפני השופטת יעל אילני, אמר נציג מטעמה של מ': "התובעת ביקשה לבטל את הטיול שלושה שבועות לאחר שחתמה על חוזה בגלל שפחדה. נציג הנתבעת אמר לה להמתין והיא חשבה שתוכל לטוס. התובעת לא יכלה להגיד מה הבעיה שלה". נציג הנתבעת הסביר שהחברה אינה יכולה להתפשר עם התובעת לאחר שנגרמו לה הוצאות.
בפסק הדין דחתה השופטת את התביעה בקובעה שהסכמים יש לכבד וכי מ' לא טענה ולא הוכיחה שנפלו פגמים בכריתת החוזה. השופטת קיבלה את טענתה של מ' שהטיול בוטל עקב מצבה הנפשי אלא, "שאין בכך כדי לרפא את ההפרה ולחייב את הנתבעת בהשבת התשלום". לדבריה, מ' ידעה שלאור מצבה הנפשי היא נוטלת סיכון ויתכן שלא תוכל להשתתף בטיול. כמו כן, הסתירה מהנתבעת פרטים על מצבה הרפואי. מ' לא חוייבה, לאור נסיבות המקרה, בהוצאות משפט.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
