שוטר אשר התכוון "למכור" מידע על פשיטות עתידיות לבעל בית קזינו, הורשע במסגרת עסקת טיעון ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 25,000 ש"ח. בית המשפט השלום, בכבדו את עסקת הטיעון, סמך ידיו על הפרקליטות שידעה לשקול את חומרת העבירה כשקבעה רף עליון של 10 חודשי מאסר בפועל.
השוטר, עדו דרור, הורשע כי בשנת 2002, עת היה רכז מודיעין בתחנת המשטרה בכפר סבא, והיה בידיו מידע מודיעיני וסמכויות חקירה, לרבות עריכת פשיטות על בתי הימורים באזור כפר סבא, קשר קשר עם בעל בית הקזינו וסיכם כי יתריע בפניו על פשיטות מתוכננות. בתמורה סוכם כי בעל בית הקזינו ישלם לדרור 15,000 דולרים, בכל חודש. במועד התשלום הראשון קיבל דרור "מקדמה", 18,000 ש"ח ומכשיר טלפון נייד שהיה אמור לשמש אמצעי קשר להתרעה.
המדינה, באמצעות עו"ד רנדלמן, טענה כי בהיות דרור עובד ציבור, האמון על שמירת בחוק ולא על הפרתו, חלה עליו חובה מוגברת. העונש הראוי הוא מאסר בפועל ועל בית משפט להוציא מלפניו מסר ברור וחד-משמעי , כי שוטר הלוקח שוחד פוגע במערכת ופוגע באמון הציבור, ועליו לשאת בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
עו"ד אביגדור פלדמן, סנגורו של דרור, עתר לבית המשפט להטיל על מרשו שישה חודשי מאסר בלבד, אשר ירוצו בעבודות שירות. לטענתו, דרור נפל קורבן למסע שכנוע ולחצים מצד שוטר אחר, אשר פעל בהנחיית המחלקה לחקירת שוטרים, ולא ניתנה בידו האפשרות להתחרט על מעשיו ולהשיב את השוחד ולסרב לשתף פעולה עם בעליו של הקזינו.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הודה דרור בעבירות המיוחסות לו. הוסכם כי המדינה תעתור לענישה של 10 חודשי מאסר בפועל בעוד שהנאשם יבקש כי יגזרו עליו עבודות שירות.
בית המשפט, בשקלו את עסקת הטיעון, קבע כי עבירת השוחד היא מן החמורות בהן ניתן להרשיע שוטר, החוצה את הקווים. השופטת הדסי-הרמן הביעה דעתה כי אין זו מעידה חד פעמית, שכן דרור פעל לפי תוכנית סדורה ובכוונה מלאה. עם זאת, בית המשפט שם לבו לעובדה כי דרור הביע חרטה על מעשיו ובפועל, כבר בא על עונשו. הוא פוטר מהמשטרה לאלתר, איבד זכויותיו ונקלע למשבר משפחתי.
בית המשפט כיבד את עסקת הטיעון, ברף הגבוה כשהוא מציין כי "חזקה על התביעה שלקחה בחשבון את כל העובדות הצריכות לעניין וכי שקלה את כל השיקולים הדרושים לכך". על דרור הושת מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים, 15 חודשי מאסר על תנאי וקנס 25,000 ש"ח.
