עתירה הוגשה (ה', 15.3.07) לבג"צ נגד הדחתו של ח"כ יעקב ליצמן מראשות ועדת הכספים. העותרים, התנועה להגינות השלטון וח"כ הלפרט ביקשו מבית המשפט להורות לוועדת הכנסת לנמק מדוע לא תתבטל החלטתה, אשר המליצה לוועדת הכספים של הכנסת להעביר את ח"כ ליצמן מתפקידו כיו"ר הוועדה. העותרים ביקשו להורות לוועדת הכספים לנמק מדוע היא לא תמנע מלהדיח את יושב הראש הנוכחי ולמנות תחתיו את ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו).
בבסיב העתירה עולה השאלה האם ועדת הכנסת רשאית להמליץ על הדחה, והאם וועדה מוועדות הכנסת יכולה לבצע הדחה של יושב-ראשה, ללא עילה זולת משום שהיו"ר המודח אינו נמנה עם סיעה החברה בקואליציה.
התנועה להגינות שלטונית וח"כ הלפרט טוענים, באמצעות באי כוחם עו"ד יצחק בם ומרדכי אייזנברג, כי לא ניתן להדיח אדם מתפקיד פרלמנטארי ללא עילה הנוגעת להתנהגותו או לאופן ביצוע תפקידו. את טענתם הם סומכים על תקנון הכנסת, הקובע הוראות בדבר המקרים בהם ניתן להשעות את יו"ר הוועדה או להדיחו. לגישתם, אין הכנסת רשאית, בלא שינוי התקנון, להוסיף על המקרים האלה. עוד העלו העותרים, כי בניגוד לתפקיד מיניסטריאלי, בעלי תפקידים פרלמנטאריים אינם מכהנים מכוח אמון מתמשך של הכנסת ואינם אחראים בפניה כפי שהממשלה אחראית בפני הבית. על כן, בעוד שניתן לפטר שר משיקולים פוליטיים, לא ניתן להדיח אדם מתפקיד פרלמנטארי ללא עילה הנוגעת להתנהגותו או אופן ביצוע תפקידו.
לטענת התנועה וח"כ הלפרט, לבג"צ מוקנית יכולת ההתערבות בהליכי ועדות הכנסת במקרה זה, כיוון שהפעולות אותן הן מבקשות לבצע מהוות קיפוח שרירותי של המיעוט והדחתו של ליצמן, מראשות ועדה של הכנסת, בחוסר סמכות וללא עילה. הדבר, לטענתם, מהווה פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטריים ובהתנהגות דורסנית של הרוב כלפי המיעוט.