"חשנו שהמערכה תארך ימים"

השר לביטחון הפנים אבי דיכטר אמר לחברי וועדת וינוגרד כי "אם היו מניחים את החלטת האו"ם 1701 ב-12 ביולי על שולחן הממשלה, אני לא הייתי ממליץ לצאת למערכה".

בעדותו, אשר פורסמה היום (ב', 21.5.07), אמר השר לביטחון פנים וראש השב"כ לשעבר, כי הוא פותח בדברים אלה משום, "שהגענו להחלטת האו"ם בדרך שיש בה דברים שאפשר להתפאר בהם, ויש דברים בדרך הזו שאנחנו חייבים לשנות אולי משמעותית". דיכטר אמר כי "החלטה 1701 תהיה ציון דרך בין אם החיזבאללה או הלבנונים ימלאו את חלקם ממש מילה במילה, ובין אם זה יהיה מילוי חלקי, או לא עלינו, זה יהיה אי ציות להחלטה לחלוטין, אבל זה יהיה ציון דרך. אני רואה את זה כהישג. לא בכדי אמרתי שלו ההישג הזה היה מונח על השולחן ב-12 ביולי לא הייתה שום סיבה למדינת ישראל, לממשלת ישראל, לפי הבנתי, לצאת למערכה הזאת. אבל מטבע הדברים המסמך הזה לא היה מונח על השולחן והיינו בעצם במצב שונה לחלוטין".

דיכטר אמר לחברי הוועדה כי "אירוע החטיפה בצפון, שהוא לא היה אירוע מפתיע בצורה דרמטית, מפני שהתרעות על כוונות חטיפה היו כבר קודם לכן, ניסיונות חטיפה היו בוודאי".

השר לביטחון הפנים אמר עוד כי "הגעתי לממשלה, לא לשביעייה, לפורום המטרות מפני שבדיון בממשלה היה ברור לי שכשמדובר על מערכה, ללכת למכה משמעותית מאוד, כואבת מאוד, לפגיעה בסדר גודל חריג".

בתשובה לשאלת חברת הוועדה רות גביזון, בנושא מטרות המלחמה, השיב דיכטר כי "מתווה הפעולה היה אמור לתת מכה משמעותית על התשתית הרקטית והטילאית של החיזבאללה. היה ברור שהמערכה הזאת לא תסתיים בתקיפה, מוצלחת ככל שתהיה. הערכה הייתה, לפחות שלי כשר בממשלה, שהמכה הזאת היה ברור שהיא תקבל מיידית מענה מצד החיזבאללה בירי של רקטות אחרות לעברה של מדינת ישראל. ראש הממשלה טרח לומר את זה יותר מפעם אחת בישיבת הממשלה. הרושם שלי הוא שראש הממשלה לא היה בטוח שכל השרים מבינים שהמשמעות של התקיפה הישראלית תהיה ירי לעבר מדינת ישראל, ולכן הוא חזר על כך כמה פעמים".

דיכטר אמר כי "התחושה הייתה שהולכים למערכה של מספר ימים. אני בהחלט יכול לומר שהתחושה הייתה שהולכים למערכה של מספר ימים. בהחלט".