מניית גוגל בשיא חדש, ומניית אפל נושקת אף היא לשיא. למרות שהן כובשות את הכותרות בכל העיתונים הכלכליים בעולם, לרבות אלו שבארץ, המשקיע הישראלי נמנע מלהיכנס אליהן.
למה? כי הקרנות בהן מושקעים הכספים לא נוהרות אחרי המניות האמורות. זאת, למרות שהשתיים בלטו מתחילת השנה ובוודאי בחודש האחרון, בו התאוששו השווקים מהנפילות של אוגוסט, שהתרחשו על-רקע משבר האשראי. לשם השוואה, נאסד"ק עלה מאז סוף יולי ב-4.9%, ומאז ה-16 באוגוסט, יום המהפך בשווקים, ב-9.9%.
בסוף יולי עמד מחירה של מניית גוגל על 510 דולר. אז החל כמובן משבר האשראי ומחירה ירד עד ל-491 דולר ב-16 באוגוסט. מאז טיפסה המניה ב-14%, ובסך-הכל מחירה גבוה היום ב-9.8% ממחירה בסוף יולי.
חמישה ימים לפני תחילת משבר האשראי, ב-26 ביולי, עמד מחיר מניית אפל בשיא - 146 דולר. מאז הספיקה המניה ליפול ל-131 דולר ב-31 ביולי - היום בו נרשמה אחזקות הקרנות - אולם המשיכה בירידה של 11% נוספים עד למחיר של 117 דולר ב-16 באוגוסט. מאז התאוששה המניה בכ-23%, אולם ביחס לאחזקה בסוף יולי מדובר בעלייה צנועה יותר, של כ-10%.
[קישור] מנהלי הקרנות אוהבים להתפאר שהם נכנסים בתזמון נכון לאחזקה מהותית במניות, אבל במהלך המשבר האחרון בשווקים שמענו את כולם מדברים על הצורך להיות סבלניים, ולכן הלכנו קצת אחורה, לבדוק את האחזקות ערב הנפילות - ב-31 ביולי. אתר פאנדר מציע את הרכב הקרנות ב-31 ביולי.
במניית אפל החזיקו 28 קרנות נאמנות שהשקיעו 16.4 מיליון שקל. חמש הקרנות שהחזיקו באופן יחסי לנכסיהן נתח גדול באפל הן:
[קישור] במניית גוגל החזיקו 19 קרנות נאמנות שהשקיעו 11 מיליון שקל. חמש הקרנות שהחזיקו באופן יחסי לנכסיהן נתח גדול בגוגל הן:
[קישור] אפשר לנחש כי יש משקיעים שמחזיקים במניות אלה באופן פרטי - הן פופולריות ומוכרות לכל. ובכל זאת, הישראלי הממוצע נוטה להשקיע במניות - בוודאי בחו"ל - באמצעות אינדקסים או קרנות הנאמנות. אז התשואות באמת פנומנליות, והן נותרו מחוץ לידיהם של הישראלים. גוגל? אפל? בענף הקרנות טרם שמעו עליהן.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
