רשויות המס לא יכולות לבצע הרמת מסך באופן עצמאי

בית המשפט קיבל את בקשה שהוגשה לפתחו ועסקה במתן צו זמני, לפיו תימנע המשיבה מנקיטת הליכי גבייה נגד המבקשת בהתאם לפקודת המיסים (גבייה) או תמנע מעיקול החזרי מס אשר יגיעו לה, אם יגיעו, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית אשר הוגשה יחד עם הגשת בקשה זו.

דובר על חב' בית בד אשר עסקה ביבוא ושיווק שמן זית. באוגוסט 2000 החליטה המשיבה לשנות את סיווג שמן זית שייבאה החברה משמן מאור לשמן מאכל. היות ושיעור המכס עבור שמן מאכל גבוה יתר, נדרשה החברה לשלם הפרשי מכס ומע"מ בסך של 363,145 ש"ח. החברה פנתה למשיבה בבקשה לביטול החוב, אולם בקשתה נדחתה והיות ולא פנתה לביהמ"ש, החוב הפך לסופי וחלוט.

החברה עברה מספר גלגולים בתוך בני המשפחה והחליפה בעלים. בנובמבר 2003 הוקמה המבקשת. בדצמבר 2006, פנתה המשיבה למבקשת בדרישה לתשלום החוב אשר במועד הפניה הכפיל את עצמו ועמד על סך של 714,084 ש"ח. המשיבה טענה כי חב' בית הבד המודרני, חב' באסם (חברה נוספת שהוקמה והוחלפה עד שנת 2003) והמבקשת הינן למעשה אישיות משפטית אחת המחליפות את שמן ומספרן באופן פורמלי בלבד על-מנת לחמוק מפרעון החוב.

בית המשפט ציין כי בבואו לתת סעד זמני, עליו לבחון קיום עילת תובענה על בסיס הראיות. לעניין זה המבקש אינו נדרש לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו במשפט האזרחי. במסגרת שיקוליו על ביהמ"ש לדון במאזן הנוחות ולבחון אם הנזק העלול להיגרם למבקש במידה ותביעתו העיקרית תתקבל, הוא נזק בלתי הפיך ולהעמידו נגד הנזק העלול להיגרם למשיבה ממתן הסעד הזמני המבוקש, באם התביעה העיקרית תדחה. בנוסף, על ביהמ"ש לבחון באם קיימים שיקולים נוספים המצדיקים את דחיית הבקשה, כגון, שיהוי בהגשה או אי ניקיון כפיים.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה אם המשיבה מוסמכת לבצע בעצמה הרמת מסך ולייחס חוב של חייב א', חב' בית הבד המודרני, לחייב ב', המבקשת במקרה דנן, הינה מחלוקת אמיתית. סמכות דומה להרמת מסך, אף כי מוגבלת יותר הן מבחינת העילות והן מבחינת גובה הסכום, ניתנה לרשויות המס מכח סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף אשר חל מכוח סעיף 231א' לפקודת המכס גם על חוב נשוא תיק זה.

המשיבה הודתה כי לא פעלה מכוח הוראה זו, אלא על-פי הדין הכללי. ביהמ"ש קבע כי המשיבה פועלת אך ורק מכוח הוראות הדין והסמכויות שניתנו לה במסגרתו. בנסיבות העניין, המשיבה לא הצביעה על מקור הסמכות לביצוע הרמת מסך ולייחוס חובות חב' בית הבד המודרני למבקשת, לפיכך מתבקשת המסקנה כי היא פעלה בחוסר סמכות משדרשה מהמבקשת לסלק את חובותיה של חב' בית הבד המודרני.

באשר למאזן הנוחות, טענות המבקשת לעניין הנזק הכבד העלול להיגרם למבקשת באם הבקשה תידחה לא הופרכו. יתרה מכך, העובדה כי החוב שבמחלוקת הגיע לסכום נכבד של כ-715,000 ש"ח, מחזקת טענות המבקשת לעניין הנזק הכבד העלול להיגרם לה, עד להתמוטטות עסקיה, באם הבקשה תדחה. מנגד, העובדה כי המשיבה המתינה מספר שנים מיום יצירת החוב שבמחלוקת ועד פעולה לשם גבייתו, מלמדת כי גם מבחינתה אין כל דחיפות בעניין.

טענת המשיבה להעדר ניקיון כפיים של המבקשת, אשר פעלה להעברת נכסיה ועסקיה של חב' בית הבד המודרני לחב' אחרת שהוקמה באמצע וממנה למבקשת, לוקה בחוסר דיוק, שכן, כטענת המשיבה עצמה, חב' בית הבד המודרני הפסיקה את פעילותה בחודש אוגוסט 2000 בעוד המבקשת הוקמה לאחר כ-3 שנים. בהתאם לכך לא ניתן לייחס למבקשת אירועים אשר התרחשו טרם הקמתה. מכל מקום, בית המשפט ציין כי טענה שכזו אינה יכולה לחפות על התנהגות המשיבה אשר, כאמור, פעלה בחוסר סמכות ולהצדיק דחיית הבקשה על-מנת לתת אישור לאותה התנהגות.

לאור כל האמור, ביהמ"ש נתן צו זמני לפיו תמנע המשיבה מנקיטת הליכי גבייה נגד המבקשת בהתאם לפקודת המיסים (גבייה) או לעקל החזרי מס אשר יגיעו למבקשת, באם יגיעו, על חשבון החוב נשוא הבקשה.