בג"צ דן (יום ד', 17.10.07) בעתירת שלום עכשיו נגד ההחלטת להקפיא פינוי משפחות יהודיות מהשוק "אל-חיסבה" בחברון. המדינה טענה כי מדובר ברכוש בניהולה אותו השכירה לפלשתינים. מנגד יהודי יליד חברון טען כי ירש את הרכוש והמדינה לא היתה רשאית להשכירו.

יוסף עזרא, יהודי בן 75 יליד חברון, התייצב היום בבג"צ לצד עמותת מחדשי הישוב היהודי המיוצגת ע"י עו"ד דורון ניר צבי. עזרא טען כי הוא היורש של החלקה שבה נמצאות החנויות. לטענתו משפחתו עזבה את חברון אחרי "התאריך הקובע" 30.11.1947, לפיכך אין המדובר ב"רכוש אויב" שהיה בידי ירדנים וגם לא הוקנה אחרי מלחמת ששת הימים לממונה הממשלתי על הרכוש. עזרא תבע לאפשר למשפחות היהודיות להמשיך להתגורר בחנויות.

מנגד, שלום עכשיו דורשת באמצעות בא כוחה, עו"ד מיכאל ספרד, להורות על פינוי מיידי של החנויות ולהחזירן לפלשתינים אשר שכרו אותן מאת הממונה הממשלתי על הרכוש. אל עמדתה הצטרפה גם פרקליטות המדינה.

גלגולי הרכוש היהודי

פרשת החנויות בחברון מגלמת בתוכה ענייני רכוש סבוכים הכרוכים זה בזה. מצד אחד רכוש של ערבים בתוככי מדינת ישראל ומנגד רכוש יהודים ביהודה ושומרון. מיד לאחר מלחמת ששת הימים קיבל הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש לניהולו את הרכוש היהודי שנלקח על-ידי הירדנים ונוהל כ"רכוש של האויב". כשנכנס הממונה הישראלי לנעלי הירדני, הוקנה לשוכרים הפלשתינים בחנויות בשוק מעמד "דיירות מוגנת". כך לטענת הפלשתינים, עבד אל ג'אוד מוחמד יוסף אל עוויווי, עבד א-ראזק עבד-אל ר'ני אל עוויווי - העותרים בעתירה.

עמותת מחדשי הישוב היהודי פנו אל המדינה בבקשה לאכלס את החנויות שהיו זמן רב נטושות אך לא נענו. לטענת העמותה בעליו של הרכוש ביקש מהם להכנס לחנויות ולגור בהן. שוכרי החנויות ביחד עם שלום עכשיו דרשו לפנות את "הפולשים". ועדת ערר של המנהל האזרחי הקפיאה את צוי הפינוי וזאת עד לבירור חוקיות ישיבת המשפחות בחנויות. כאמור הפלשתינים ביחד עם שלום עכשיו עתרו נגד הקפאת הפינוי. פרקליטות המדינה הודיעה כי היא מצטרפת לעמדת שלום עכשיו כי יש לפנות את המשפחות באופן מיידי.


ב"יום הקובע" - היה בחברון

יוסף עזרא, הגיש בקשה להצטרף לעתירה. לטענתו הוא ובני משפחתו נותרו בעיר גם לאחר מאורעות תרצ"ו (1936), עד לאחר 30.11.1947"התאריך הקובע", להגדרה "רכוש אויב". לטענתו "נכסיהם של האחים עזרא בחברון לא הפכו משפטית להיות 'רכוש אויב'", וגם לא הוקנו מעולם לאפוטרופוס הירדני". עזרא טוען כי "במשך 40 שנה משחרור חברון במלחמת ששת הימים ועד עתה לא הציג הממונה על הרכוש הממשלתי צו הקנייה כאמור. עזרא אף ביקר בירדן ותר אחרי צו הקנייה אך זה לא נמצא".

לטענתו, לממונה על הרכוש הממשלתי אין זכויות בנכס ולכן לא יכול היה להשכירו לפלשתינים.


עזרא: הפרקליטות מנשלת אותי

עזרא טען בעתירה כי הפרקליטות "מתעלמת" ממנו ו"מזלזלת בזכויות הקנין שלו". הפרקליטות לטענתו מכירה דווקא ב"זכויות הקנין" של "הערבים ששדדו את הבית". לטענתו, "אם מדינה אחרת הייתה מתייחסת כך לרכושם של יהודים שנלקח מהם אך ורק בשל היותם יהודים, מדינת ישראל היתה נזעקת ומכנה זאת, בצדק, אנטישמיות".