|
אנטיביוטיקה - לא בכל מחיר [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
|
לא אנטיביוטיקה ולא תרסיסים המבוססים על סטרואידים עוזרים לאנשים הסובלים מזיהומים בסינוסים, כך מראה מחקר בריטי חדש.
אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של ההתקררות השכיחה או השפעת הוא זיהום בסינוסים. התסמינים: אף סתום, נזלת סמיכה וכהה וכאב ראש.
סביר להניח שרובינו סובלים מדי פעם מזיהום כזה ובמידה וכן, הסיכוי שרופא ירשום אנטיביוטיקה לטיפול הוא גבוה ביותר.
גם הסיכוי לכך שרבים מאיתנו סבלו מתופעות לוואי של השימוש באנטיביוטיקה אינו נמוך. אך הסיכוי שהאנטיביוטיקה אכן עזרה למצב הוא נמוך ביותר, כך על-פי המחקר שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת סאות'האמפטון שבאנגליה.
החוקרים משוכנעים כי אם קיימת השפעה של האנטיביוטיקה על זיהום סינוסים רציני, היא אינה ניכרת - ובוודאי לא מספיק משמעותית כפי שמצפים לה החולים.
החוקרים בדקו 240 חולים בגילאים 16 ויותר שהתסמינים עליהם התלוננו הצביעו על כך שהם סובלים מזיהום בסינוסים שנגרם מחיידק. וירוסים גם הם גורמים לזיהומים בסינוסים אך אנטיביוטיקה אינה עוזרת לטיפול בזיהומים מווירוסים.
החולים שהשתתפו במחקר קיבלו טיפול אנטיביוטי באמוקסיצילין, אנטיביוטיקה המשמשת לעיתים קרובות לטיפול בזיהומים חיידקיים בסינוסים, יחד עם תרסיס סטרואידים, או ללא. רבע מהחולים לא קיבלו כל טיפול אך נטלו גלולות פלצבו לא פעילות ותרסיס פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).
עשרה ימים לאחר מכן, החולים שלא קיבלו טיפול פעיל נרפאו בדיוק כמו אלו שטופלו באנטיביוטיקה. תרסיס לאף על בסיס סטרואידים גרם להבדל קטן ביותר, למרות שעזר לאנשים מסויימים עם גודש מתון באף ומעט החריף את המצב לאלו שסבלו מגודש משמעותי יותר.
החוקרים ציינו כי המחקר אינו מוציא לחלוטין מכלל אפשרות מספר השפעות מועטות של האנטיביוטיקה, אך הדגישו כי מדובר בהשפעות שוליות.
לאורך שלושה שבועות של מחלה - כשהתסמינים אינם גרועים כל כך - האם תופעות הלוואי של שימוש ממושך באנטיביוטיקה שווים פחות ימי מחלה? החוקרים סבורים כי לאנטיביוטיקה ישנה השפעה מועטה ביותר, אם בכלל.
לפני עשור, מחקר מבוקר וקפדני שנעשה על-ידי מומחה נורבגי לסינוסיטיס, מורטן לינדבק, רופא מאוניברסיטת אוסלו, הראה כי לאנטיביוטיקה יש השפעה על זיהומים חיידקיים בסינוסים - אך השפעה זו מתונה למדי.
גם במקרים אלו בהם הסיכוי שהחולים סבלו מזיהום חיידקי רציני, יותר ממחצית מהחולים הבריאו בתוך 10 ימים, כתב לינדבק. גם אם החולה סובל מזיהום חיידקי ברוב המקרים ניתן להבריא ללא טיפול אנטיביוטי.
השאלה לגבי חולים שמצבם אינו משתפר נותרה תלויה באוויר.
ד"ר לינדבק טוען כי לחולים שיגיעו אליו לאחר 7 ימי מחלה ויתלוננו על תחושות קשות וחום הוא ימליץ על טיפול אנטיביוטי מיידי, אך מדובר בחולים ספורים בלבד. רוב החולים אינם חולים בצרה רצינית ולמרות שהם סובלים מכאב ומגודש באף לא מדובר במצב רפואי רציני.
כל החוקרים מסכימים לכך שחיידקים הופכים יותר ויותר עמידים לתרופות אנטיביוטיות ואנטיביוטיקה שאינה יעילה מזרזת מצב של חיידקים עמידים לתרופות, ולכן חשוב כי גם חולים וגם רופאים יחשבו על העתיד.
מדובר בנושא חשוב, הם מדגישים, ולמרות שייתכן ונוכל להתחמק מהסכנה של שימוש יתר באנטיביוטיקה הרי שילדי הדור הבא לא יוכלו ולכן יש להשתמש באנטיביוטיקה בצורה נבונה.