|
|
חיפה: במקום השלישי בהוצאה מהתקציב - לאחר תל אביב וירושלים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
סביון ייצרה 5.1 ק"ג אשפה לתושב
|
|
|
|
|
רוב 251 הרשויות המקומיות בישראל - עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, נמצאות בגירעון תקציבי. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים, כי בשנת 2005 נרשם גירעון תקציבי ב-140 רשויות מקומיות - לעומת 190 רשויות מקומיות שרשמו גרעון תקציבי ב-2004, 76% מסך כל הרשויות.
הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל הסתכמו ב-35.4 מיליארד שקלים, עלייה ריאלית של 5% לעומת שנת 2004, בה נרשמה עלייה ריאלית של 3%. עם זאת, ב-63 רשויות נמדדה ירידה ריאלית בהכנסות בתקציב הרגיל. מבין העיריות, בטייבה ובקלנסווה נרשמה הירידה היחסית הריאלית הגדולה ביותר בהכנסות - כ-20%.
ההכנסות העצמיות ב-2005 הסתכמו ב-23 מיליארד שקלים, עלייה ריאלית של 6.2% בהשוואה לשנת 2004. עם זאת, ב-83 רשויות חלה ירידה ריאלית בהכנסות העצמיות בשנת 2005. ההכנסות העצמיות היוו כ-65.1% מהתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות - לעומת 64.4% ב-2004. הרשויות שבהן אחוז ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל הוא הגבוה ביותר, מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או שקיימת בהן פעילות מסחרית עניפה.
הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית הדירוג, מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ובהן רוב האוכלוסיה היא לא-יהודית. מבין העיריות, בתל אביב-יפו ההכנסות העצמיות היוו 87.6% מהכנסות העיריה, ברעננה וברמת-השרון הן היוו 82.4%, בעוד שברהט הן היוו 26.3% מהכנסות העיריה.
הארנונה הכללית היוותה 58.2% מסך הכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, לעומת כ-59.3% ב-2004. ההכנסה הממוצעת לנפש מגביית ארנונה הסתכמה בשנת 2005 ב-1,936 שקלים, גידול ריאלי לנפש של 2.5% לעומת שנת 2004. ההכנסה הממוצעת לנפש מגביית ארנונה בעיריות היא 2,129 שקלים, במועצות מקומיות 919 שקלים ובמועצות אזוריות 2,046 שקלים.
מבין העיריות, גביית ארנונה לנפש גבוהה נרשמה ברשויות בהן קיימת פעילות מסחרית אינטנסיבית (בתל אביב-יפו - 5,281 שקלים ובאילת - 3,562 שקלים) וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (רמת-השרון - 3,602 שקלים והרצליה - 3,555 שקלים).
סך-כל ההוצאות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות בשנת 2005 היו כ-36.1 מיליארד שקלים, גידול ריאלי של 3.1% בהשוואה לשנת 2004. אחוז ההוצאה בתקציב הרגיל מכלל התקציב (כולל תקציב פיתוח) ברשויות המקומיות היה 84%, בעיריות 85%, במועצות מקומיות 83% ובמועצות אזוריות 81% מכלל התקציב. ההוצאה בתקציב הרגיל בערים שהן מעל 200,000 תושבים - בתל אביב-יפו 3.2 מיליארד שקלים, בירושלים 3.1 מיליארד שקלים, ובחיפה 1.7 מיליארד שקלים.
בשנת 2006 הסתכמה צריכת המים העירונית בעיריות ובמועצות מקומיות בכ-576,500 אלפי מ"ק. צריכת המים העירונית לנפש היתה 85.6 מ"ק בעיריות, לעומת 78.1 מ"ק לנפש במועצות מקומיות.
צריכת מים למגורים - הממוצע (בעיריות ובמועצות מקומיות) של צריכת מים למגורים לנפש ב-2006 הסתכם ב-60 מ"ק. הרשויות שבהן צריכת המים לנפש הגבוהה ביותר הן מועצות מקומיות בעלות רמה חברתית-כלכלית גבוהה, והרשויות שבהן הצריכה הנמוכה ביותר הן מועצות מקומיות במגזר הערבי ורשויות מקומיות יהודיות המאופיינות באוכלוסיה חרדית וברמה חברתית-כלכלית נמוכה.
הפסולת הממוצעת ליום לתושב (קילוגרם לנפש) עמדה בשנת 2006 על 1.6 ק"ג בממוצע כלל-ארצי. מבין העיריות נרשמו כמויות הפסולת הגבוהות ביותר באילת (3.9 ק"ג לנפש), טבריה (2.9), רמת-השרון (2.7), אור-יהודה ותל אביב (2.5), והכמויות הנמוכות ביותר נרשמו ברהט (0.4), אריאל (0.9) וקלאנסווה (1.0).
מבין המועצות המקומיות - הכמויות הגבוהות ביותר של פסולת נרשמו בסביון (5.1) ובית-דגן (3.8), והכמויות הנמוכות ביותר נרשמו בערערה בנגב (0.5) ולקיה (0.6). העיריות שבהן כמות הפסולת לתושב היא הגבוהה ביותר הן עיריות שבהן היחס בין האוכלוסיה השוהה בהן לאוכלוסיה המתגוררת בהן הוא גבוה, בשל היותן מרכז תיירות, כגון אילת, טבריה ותל אביב.
