המדינה מסרה (יום א', 6.1.08) את תשובתה במסגרת עתירה שהגישו אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון וחברת טל בניה והשקעות קרני שומרון באמצעות בא כוחן עו"ד נדב העצני נגד פינוי המתיישבים מבית השלום בחברון.
בתשובה המשתרעת על פני 37 עמודים פורשת הפרקליטות את טענותיה מהן עולה כי יש לפנות את המבנה במסגרת פלישה טריה. המדינה אינה שוללת את העובדה כי היתה עסקה עם זאת טוענת כי לא ברור שהיא הושלמה. כמו כן ניטען כי העסקה היתה מבוססת לכאורה על מסמכים החשודים כמזוייפים. לפיכך לטענתה, יש לדחות את העתירה על-רקע "אי נקיון כפיים חמור מצד המתיישבים", בשל כאמור הטענה כי "חלק ניכר מהמסמכים האמורים לבסס טענות על זכויות בנכס נמצאו מזוייפים בבדיקות מז"פ".
30 ימים גמישים
עוד דוחה המדינה את טענות המתיישבים כי חלפו 30 הימים לסילוק פלישה טרייה. לטענתה "משפנה המחזיק למשטרה בבקשת עזרה תוך 30 הימים, רשאית וצריכה המשטרה לסייע בידו בהתקיים התנאים המאפשרים זאת, וזאת אף אם חלפו 30 הימים מיום הפלישה בעת מתן הסיוע מאת המשטרה, ובלבד שהפינוי בוצע תוך זמן סביר". המדינה מוסיפה וטוענת כי לעיתים "מפאת ריבוי המטלות שעל המשטרה לבצע ומגבלת כוח אדם אין היא מסוגלת להיענות לפניות המחזיקים תוך תקופת שלושים הימים. אם יישארו הפניות בכל המקרים הללו בלא מענה ילמדו האזרחים כי אינם צריכים לסמוך על המשטרה ושומה עליהם לפעול בכוחות עצמם".
המדינה מציינת כי בד-בבד עם הליכי פלישה טרייה התנהל הליך נוסף. "עם הכניסה לנכס בערוב יום 19.3.07 הגישה חברת טל (הטוענת לבעלות על הנכס ביחד עם אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון) בקשה לקבלת היתר עסקה לרכישת הנכס, היתר שהוא תנאי למתן תוקף לכל עסקת מקרקעין באיו"ש...ביום 11.4.07 החליט ראש המנהל האזרחי על-פי הנחיית שר הביטחון לדחות את בקשת חברת טל לקבל היתר עסקה, זאת ללא קשר לשאלת כשרות העסקה ולאמיתותה, על יסוד שיקול דעת מדיני. בהמשך לכך בעקבות דחיית הבקשה להיתר עסקה הנחה ראש המנהל האזרחי באותו מעמד על עשיית שימוש בצו בדבר שימוש מפריע במקרקעין פרטיים. באשר השימוש בנכס נעשה לכאורה 'ללא זכות בדין', הואיל והבקשה להיתר עסקה נדחתה".
פלישה טריה אינה מוקפאת
המיישבים הגישו ערר והדיון בוועדת העררים נמשך. הוועדה הורתה לצדדים להגיש סיכומים עד 15.3.08". המדינה מוסיפה כי ב-6.12.07 צמצמה ועדת הערר של המנהל האזרחי את צו המניעה נגד פינוי "כך שהוא הובהר שהוא אינו חל על פינוי הפלישה הטריה".
מלבד הנימוקים המשפטיים קיימים לטענת המדינה "שיקולים מיוחדים לעניין סיוע המשטרה לסילוק פלישה טריה באיו"ש ובחברון בפרט." מדובר בשיקולי הסדר הציבורי..."המקבלים משקל מיוחד באיו"ש בכלל ובעיר חברון בפרט",זאת "בשל היותם שטח הנתון בתפיסה לוחמתית".
יש לטענת המדינה ליתן "לשיקולי הסדר הציבורי משקל משמעותי, בין השאר בשים לב לפסיקת בית המשפט הנוגעת לחשיבותם של שיקולים אלה באיו"ש בכלל ובחברון בפרט. שיקולי הסדר הציבורי המצדיקים במקרה שלפנינו שלא לאפשר למי שנטל לידיו את ההחזקה בנכס מידי המחזיק כדין, להמשיך ולהחזיק בנכס מבלי שפנה תחילה לבית משפט מוסמך".
המתיישבים: דבר לא יכסה על העוול
הישוב היהודי בחברון מסר בתגובה כי "גם 37 עמודים ו-117 סעיפים של תשובת הפרקליטות לבג"צ אינם יכולים לכסות על העובדה הפשוטה, שגם הפרקליטות מודה בה, שהבית אכן נרכש על-ידי נציגי היישוב היהודי ושהערבי שמכר אותו קיבל תמורתו הון עתק ושיקר בכל גרסאותיו למשטרה ולבית המשפט. ההחלטה להוציא בכוח מן הבית את הרוכשים היהודים ולהעבירו לידי המוכר הערבי השקרן נשענת על פרשנות מעוותת, מגמתית ומרושעת של העובדות - פרשנות שהפרקליטות לא היתה מעזה להשתמש בה בכל תיק אחר והשמורה רק לתיקים של שלילת זכויות המתיישבים ביש"ע. אנו כופרים בטענות הזיוף ומכל מקום, כל המסמכים ה"מזוייפים" כולם אינם סותרים את עצם קיומה של עסקת הרכישה של הבית ואין בכוחם לכסות על העוול של עקירתו בכוח מידי בעליו היהודיים.
