|
התרומה למדינה מכריעה. ארבל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
על אף מחאות נמרצות מצד הימין יקבל פרופ' זאב שטרנהל את פרס ישראל התשס"ח לחקר מדע המדינה. בית המשפט העליון דחה (יום ה', 17.4.08) עתירה של הפורום המשפטי לביטול ההחלטה להעניק לשטרנהל את הפרס. השופטים: האמירות של שטרנהל "בטלות בשישים אל מול עשייתו האקדמית העשירה".
הפורום טען באמצעות בא-כוחו עו"ד יצחק בם כי שטרנהל אינו ראוי לקבלו בשל התבטאויותיו בתקשורת, ובעיקר במאמר בהארץ משנת 2001, שבו צידד במאבק המזויין של הפלשתינים ובקריאה אליהם למקד את פעילותם נגד המתנחלים.
בית המשפט העליון דחה את העתירה. בהחלטה כתבה השופטת עדנה ארבל כי המאמר עליו הצביעו העותרים "אינו חלק מכתיבתו האקדמית, אלא הבעת עמדה כחלק מן השיח הציבורי שכל אחד מאזרחי המדינה זכאי לקחת בו חלק". היא הוסיפה, "אין מקום לספק כי הדעה המובעת במאמר האמור אינה דעה שכלל הציבור בישראל שותף לה וישנם ציבורים רחבים המוצאים עצמם נפגעים ומסתייגים ממנה. יחד עם זאת מדובר בהבעת דעה בחברה דמוקרטית. ויותר מכך, גם לו הייתי הולכת לשיטתם של אלה הסבורים כי במאמר זה הוציא שטרנהל את עצמו מגבולות הקונצנזוס, וספק בעיני האם ניתן לקבוע בקלות מה הם גבולותיו, עדיין אני סבורה כי האמירות שבמאמר זה שעל תוכנו הממשי אפשר להתווכח, הינן בטלות בשישים אל מול עשייתו האקדמית העשירה והמוערכת של שטרנהל".
ארבל כתבה עוד כי אינה מעלמת מכך שהדברים שנאמרו במאמר "צורמים ואינם ערבים לאוזניים רבות ויש אף מי שייפגע מהן. אולם, אל לנו ליתן לפגיעה ברגשות להכריע את הכף כאשר פרס בגין הישגים מקצועיים ותרומה לחברה ולמדינה עומדים על הפרק".
בהחלטה כתב השופט רובינשטיין כי "ספק" בעיניו אם המאמר עליו נסבה העתירה, הוא "פאר יצירתו הפובליציסטית" של שטרנהל וכי שטרנהל עצמו חזר והבהיר כי אין לדעתו הצדקה לשום שפיכות דמים משום צד ובשום מקרה. בהקשר לכך ציטט רובינשטיין מדברי חז"ל: "חכמים הזהרו בדבריהם..." (אבות א', יא).
שופט נוסף בהרכב, חנן מלצר, כתב כי ככלל "דעותיהם 'הפרטיות' והתבטאויותיהם של חתני וכלות הפרס, אינם רלוונטיים למכלול, למעט אולי מקרים חריגים ונדירים ביותר". בסיכום דבריו הביע מלצר תקווה כי הדיונים המשפטיים בנושא יתייתרו להבא "ופרס ישראל ימשיך להיות מה שהיה תמיד - שיא ההכרה של מדינת ישראל בטובי חוקריה/חוקרותיה, מדעניה/מדעניותיה והתורמים לחברה בארצנו".