דיסקונט (-1.76%, 835.0) עשוי לבצע הפרשה של כ-40 מיליון שקל ברוטו בגין תשואה שלילית שהציגה קופת הפיצויים לעובדים שלו ברבעון הראשון. כתוצאה מכך יירשמו הוצאות נוספות בדוחות הבנק לרבעון הראשון. ייתכן שהסכום הסופי שיופרש בדוחות הרבעוניים יהיה שונה, שכן הוא מושפע לא רק מהתשואה, אלא גם מהשינויים בהתחייבות הבנק לפיצויים.
קופת הפיצויים של עובדי דיסקונט מנהלת כספים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. הקופה חתמה את הרבעון הראשון עם תשואה שלילית של מינוס 2.08%. עבור העובדים אין מדובר בבשורה רעה כל כך, שכן הקופה הצליחה להציג ביצועים טובים יותר מאלה של קופות הפיצויים הגדולות בענף, אלא שמבחינת הבנק המשמעות היא גידול בהוצאות ברבעון הראשון.
אין זו ההפרשה היחידה שצפוי דיסקונט לבצע ברבעון הראשון. מהדוחות הכספיים של הבנק ל-2007 עלה כי הוא צפוי להפריש ברבעון הראשון של 2008 117 מיליון שקל בגין הפרשות נלוות לשכר. בנוסף, השקיע הבנק בקרן ראסל, שהיא קרן של קרנות גידור. בגין ירידת ערך בקרן הפריש דיסקונט ב-2007 לדוח הרווח והפסד שלו כ-44 מיליון שקל, ונכון לסוף פברואר 2008 הציגה הקרן ירידת ערך נוספת של כ-29 מיליון שקל.
סכום זה עשוי להופיע גם הוא בדוח הרווח והפסד של הבנק שיתפרסם בסוף מאי, אך הוא גם עשוי להשתנות, בשל השינויים בערך הקרן. בסך-הכל מסתכמות ההפרשות לדוח הרווח והפסד של דיסקונט ברבעון הראשון, נכון להיום, בכ-186 מיליון שקל.
גם הרווח הנקי של בנק לאומי יושפע ברבעון הראשון מהירידות בשוקי ההון שהגיעו לקופת הפיצויים של העובדים. בקופה של לאומי מנוהלים 2.2 מיליארד שקל, והיא רשמה ברבעון הראשון תשואה שלילית של 1.27% - ירידה מתונה במיוחד ביחס לתעשיה. הירידה הזו משמעותה גידול בהוצאות שעשויות להגיע ל-25 מיליון שקל.
דיסקונט ולאומי הם הנפגעים העיקריים מהירידות בשווקים מבין חמשת הבנקים הגדולים, וזאת מכיוון שבשניהם הקופה מתנהלת בבנק עצמו. זאת בעוד שבהפועלים ובמזרחי טפחות, למשל, הקופות אינן מנוהלות בבנק ולעובדים יש קרן פנסיה חיצונית, כך ששינויים בקרן אינם נזקפים לדוח הרווח והפסד.
