נפצעה במהלך צעידה ספורטיבית

ליאורה מנחם תבעה את עיריית ירושלים ואת חברת הגיחון מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ בבית משפט השלום בעיר, בתביעה בסדר דין מהיר, בסכום של 50,000 שקל לאחר שנפצעה במהלך צעידה ספורטיבית. מכתב התביעה עלה שבחודש נובמבר 2003, בשעות הערב, צעדה התובעת עם חברתה ונאלצה "לרדת" לכביש מאחר והמדרכה הייתה "תפוסה" על-ידי מכוניות. "לאחר הליכה של מספר דקות בשפת הכביש, מעדתי לפתע, ובדיעבד התברר שהתאונה נגרמה עקב הפרשי גובה בין מכסה ניקוז לפני הכביש".

התובעת סבלה מסדק בקרסול ימין, רגלה גובסה ונאסר עליה לדרוך עליה. "לא יכולתי לעשות דבר בבית ונעדרתי מעבודתי למשך חודש וחצי". התובעת האשימה את הנתבעות ברשלנות ובאחריות לתאונה כשלא דאגו להסיר את המפגע. לדבריה, בעטיה של התאונה, נגרמו לה הפסדי השתכרות שהסתכמו ב-9,000 שקל עקב אי קבלת הטבות סוציאליות ופרמיות ותשלום עבור שעות נוספות. כמו-כן העריכה את הסכום בגין טיפולים רפואיים ונסיעות בסך של 5,000 שקל.

בכתב ההגנה השיבו הנתבעות שאינן אחראיות לתאונה אלא התובעת. כמו-כן שצעדה בכביש מבלי להסתכל לאן היא הולכת ולפתחה רובצת רשלנות. לטענתן, היא אינה יכולה להעלות עניין שברפואה לאחר שלא צרפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית. "הפגיעות הנטענות והנזקים מוכחשים. התובעת לא הוכיחה נזק מיוחד ולא עולה הפסד השתכרות מתלושי המשכורת שצרפה. אם התובעת רצתה להוכיח שתא הניקוז היווה מפגע היה עליה להגיש חוות דעת של מומחה - דבר שלא נעשה". עוד נאמר שלא יתכן שמכוניות חנו על המדרכה מפאת קוצר רוחבה. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה בחיוב הוצאות משפט.

בסופו של דבר הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתיק על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, "לרבות על-ידי קבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה". בפסק דין שניתן בהעדר הצדדים, בתחילת החודש, חייב השופט מורס בן עטר, את הנתבעות לשלם לתובעת 10,000 שקל בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט.