בשנת 2035 תכפיל אוכלוסיית תימן את עצמה, אך כבר כעת כמות מי-התהום של המדינה הערבית הדרומית הולכת ופוחתת. הבי-בי-סי מדווח כי איש שם באמת אינו יכול באמת להעריך האם יתייבשו המים או יגיעו אל סף עכירות המסכן בני אדם.
במאבק על דעת הקהל יצר הממשל קמיע שיעודד שמירה על המים - "רוויאן", טיפת גשם מאוירת עם שפם וכיסוי ראש. לצידו ניצבת ""רוויאנה", עם ריסים מסולסלים. היא נושאת תיק צד ועוטה רעלה וחלוק ארוך בצבע שחור.
מאחורי
התשדיר עומדת הרשות הלאומית למשאב המים, המעניקה רשיונות לחפירת בארות חדשות ומפקחת באמצעות לווין אחר שינוע של ציוד המשמש לקידוח. שם מאמינים כי הציבור לא יציית לחוקי השמירה על מקורות המים כל עוד לא יבין את גודל הבעיה וממילא את חשיבות השמירה על החוק. ביצירת "רוויאן" שותף גם הג'י-טי-זד, ארגון פיתוח גרמני, שפעל בשיתוף ממשלת תימן וארגון הפיתוח של האו"ם. הדמות המצוירת מסבירה לציבור דרכים כיצד לשמור מפני המשך הידלדלות המים.
מותאם לאוכלוסיה
הקשר הסמנטי בין המילה "רוויאן" ל"רוויה" העברית אינו מקרי, ומשמעותו היא די מים. הדמות בתשדיר הופשטה על-מנת שתתאים לאוכלוסיה התימנית שבחלקה הגדול אינה יודעת קרוא וכתוב, וגם לילדים בתקווה כי אלו ישפיעו על עתיד משק המים בארצם.
לרוויאן מתלווה גם שוק של מוצרים, שזוכה לביקוש רב. האהדה לדמות מעידה לדעת יוזמי הקמפיין על פתיחות למסר, אך מוקדם עדיין לדבר על שינוי בהרגלי צריכת המים. הדבר קשה שבעתיים כאשר משרדי ממשלה שונים משדרים מסרים סותרים לציבור שאינו יודע היכן בדיוק עומד משק המים של ארצו. עם זאת, 14 ועדות הוקמו בתוך מספר חודשים לפיקוח על המים, והדבר מחזק את הצעידה לקראת שמירת מקורות המים.
מים לקאת
כ-90% ממי התהום של תימן משמשים לצרכים חקלאיים של השקאת צמח ה"קאת" (גת). הדיזל למשאבות המים של חקלאי הקאת מסובסד, ועל כך יכולים החקלאים לסמוך, שכן את עלי הצמח הממכר צורכים התימנים בנרקוטיות, והממשלה אף נאלצה לחוקק חוקים בעניין שיגבילו את הצריכה שהתגלתה כמפריעה לעבודה.
במשך עשורים בוצעו קידוחים פיראטיים רבים ללא פיקוח, והדבר גורם לחיסולם של האקוויפרים. אלו אינם מספיקים להתמלא ממי הגשמים ולחדש את תכולתם. בעוד שבעבר היה מדובר בציוד פרימיטיבי, הרי שכיום מדובר בציוד משוכלל המאיים להוריק את מימיה של תימן.
