|
|
הדרך נחסמה והפועלים הלכו ברגל [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
משפחתו של המנוח נעים מחמוד אלמדהון, הגישה נגד מדינת ישראל תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בירושלים, לאחר שנהרג מירי של מתנחל בסמוך למחסום ארז בעזה.
בכתב התביעה תוארו הדברים הבאים: "ביום 8.3.1993 בסמוך לשעה 16:00 עת חזר המנוח מעבודתו בתוך ישראל, הייתה התקהלות של מתנחלים נזעמים במקום, במחאה על רצח אורי מגידיש, שהתבצע באותו בוקר, והם חסמו את הדרך הראשית המובילה ממחסום ארז לעזה. עקב כך נוצרו פקקי תנועה והפועלים אשר נסעו ברכבים ירדו והחלו ללכת ברגל. המנוח נפגע מקליע אשר נורה על-ידי אחד המתנחלים שהתקהלו במקום. המנוח פונה לבית החולים ברזילי באשקלון ואולם הוא מת מפצעיו ושם נקבע מותו".
לדברי המשפחה, לאחר חקירה פלילית, סגרה המדינה את התיק נגד המתנחל מחוסר ראיות. המדינה הואשמה ברשלנות לאחר שהתירה למתנחל לשאת נשק בו נעשה שימוש שלא כדין.
בכתב ההגנה השיבה המדינה שהנסיבות שהביאו למותו של המנוח אינן מטילות עליה חבות, ודין התביעה להידחות. לדבריה, לא ניתן היה לצפות את האירוע, והירי, כפי שהתרחש, היה מוצדק. כמו-כן שהמנוח הסתכן מרצון ויש להטיל עליו אשם תורם מלא. עוד נטען שהמתנחל באותו אירוע, נשא נשק כדין וברישיון.
בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, קבע השופט רפאל יעקובי שעל המדינה לפצות את משפחת המנוח במלוא הנזקים. "הטעם לתוצאה זו נעוץ בהיערכות לא ראויה של הנתבעת לאירוע מסוג זה שבמסגרתו נהרג המנוח. היערכות ראויה הייתה עשויה למנוע את החיכוך והעימות בין התושבים היהודים לתושבים הערבים שהביאו לבסוף לירייה הקטלנית".
לדברי השופט יעקובי, המדינה התרשלה שלא העריכה כראוי את הצפוי ולפיכך לא נערכה כהלכה. "במקרה דנן, לא עולה מהחומר ששימש תשתית לסיכומים, כל היערכות או כל פעולה שננקטה על-ידי הנתבעת להרגעת הרוחות ולמניעת הסלמה מראש; ועולה, כי רק לאחר שהחל האירוע נשלח ג'יפ עם שלושה חיילים, וכוח מצומצם ובלתי סמכותי זה לא הצליח למנוע את הסלמת האירוע וגם לא את הירי עצמו, על אף שכנראה הייתה בקשה ספציפית של אחד החיילים מהיורה שלא יירה".
השופט יעקובי, דחה את הטענה שהמנוח התרשל וקבע שהלה נקלע לאירוע במקרה ולאחר ששב מעבודתו. "התרשלותה של הנתבעת היא בהתנהלות שאיפשרה התרחשותה של הסיטואציה".
סכום הפיצוי למשפחת המנוח ייקבע בהמשך.
