שטייניץ: נקצץ בביטחון ובשכר הציבורי

על כל פנים, שטייניץ לא המתין עד להשבעתו במליאת הכנסת. עוד לפני הצגת הממשלה בכנסת אתמול כבר החל בפגישות עם צמרת האוצר במטרה לגבש תוכנית כלכלית. בפני שטייניץ אומנם עומדות משימות דחופות, אך כבר גיבש עמדות ברורות בכמה מהעניינים הכלכליים הבוערים במשך עבודתו בצוות 100 הימים.

• אישור התקציב והצגת מדיניות כלכלית. המשימה הראשונה והדחופה ביותר העומדת בפניו של שטייניץ היא גיבושו של תקציב מדינה דו-שנתי ל-2009-2010, דחיית אישור התקציב בכנסת עד לסוף יוני 2009 והפעלת תוכנית כלכלית.

צוות 100 הימים הציע לדחות את אישור התקציב ב-90-120 יום ממועד כינון הממשלה. בהסכמים הקואליציוניים שחתם הליכוד עם המפלגות שהצטרפו לקואליציה, הוצע לדחות את אישור התקציב לסוף יוני 2009. התקציב החדש שיונח על שולחן הממשלה יכלול קיצוץ חד יותר לעומת תקציב 2008 - ובכלל זה בתקציבי הביטחון והחינוך.

מבחנו של שטייניץ, המוגדר "ביטחוניסט" בשל כהונתו בעבר בתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא אם יסכים להצעת האוצר לקצץ כ-2 מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון. באוצר חששו באחרונה כי שטייניץ יערים קשיים על הצעת הקיצוץ. ואולם באחרונה, בראיון ל-TheMarker, אמר שטייניץ: "לא תהיה ברירה, אלא לבצע קיצוץ מושכל בביטחון".

• התמודדות עם משבר האג"ח. תפוח האדמה הלוהט שייפול היישר לידיו של שטייניץ הוא משבר איגרות החוב הקונצרניות. הצוות בראשותו ממליץ כי הממשלה תעמיד ערבויות לטייקונים שאינם יכולים לעמוד בפירעון האג"ח של חברותיהם.

שטייניץ ממליץ לאמץ את הצעת יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, שלפיה הממשלה תציע ערבויות בשיעור של 75%-80% להענקת אשראי למשקיעים המוסדיים לצורך רכישת אג"ח קונצרניות או לצורך למתן אשראי בנקאי חדש ללווים כדי לאפשר את מיחזור מקצת החובות. הממשלה תגבה עמלה על ערבויות אלה.

"הממשלה לא צריכה לתת סיוע ישיר לטייקונים, אלא לפעול כמזגן שמתאים את תנאי האקלים בשוק. הטייקונים מנפיקי האג"ח יכולים להעביר חלק מהבעלות על חברותיהם לנושים ולמחזיקי האג"ח", אמר שטייניץ והוסיף: "הממשלה צריכה לעסוק ברגולציה ולתת לשוק הפרטי ולמגזר העסקי לפעול. על הממשלה ליצור אקלים במשק לנוכח האי ודאות הקיצונית במשק העולמי. למדינה אסור להכניס את ידה לכיס של הציבור, אלא להציע ערבות מדינה, מעין ביטוח למנפיקי האג"ח הקונצרניות, ולבנקים שייתנו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים".

לשיטתו של שטייניץ, הסיוע שתעניק המדינה יינתן לחברות שליבת העסקים שלהן היא בישראל: "מי שקנה בניינים ברחבי העולם, לא יוכל ליהנות מהסיוע הממשלתי. הסיוע יינתן לחברות בריאות שיכולות להתקיים, אלא שלנוכח המצב, קיים חוסר ודאות לגבי פעילותן. הסיוע לא יינתן לחברות שאין להן תקומה".

• פתרון בעיית מחנק האשראי. שטייניץ יידרש לפתור את בעיית מחנק האשראי במשק. צוות 100 הימים המליץ על הקמת קרנות מיוחדות לעסקים קטנים ובינוניים שיהיו משותפות לבנקים ולמגזר העסקי, תוך ערבות מדינה חלקית לאשראי. הצוות המליץ על הענקת ערבות מדינה חלקית לבנקים לגיוס הון נוסף כדי לאפשר להם להגדיל את נפח האשראי ולהקל על מצוקת האשראי הנגרמת כתוצאה משיתוק הזמני בשוק החוץ-בנקאי.

• מאבק באבטלה ובעוני. שטייניץ סבור כי יש להרחיב את תוכנית ויסקונסין לכל המדינה. שטייניץ סבור כי במקביל יש להביא לצמצום משמעותי במספר העובדים הזרים.

• תוכנית להפחתת מסים. שטייניץ סבור כי יש לגבש תוכנית להפחתת מסים הדרגתית במשך ארבע שנים. לדעתו, יש להמשיך בתוכנית הקיימת להפחתת מסים - המשך הפחתת מס חברות החל ב-2001 והעמדתו על 20% ב-2014 והפחתה מדורגת של מס הכנסה ליחידים למקבלי שכר של 8,000-18,000 שקל בחודש. כמו-כן מציע שטייניץ להרחיב לאלתר את תוכנית מס ההכנסה השלילי לכל המדינה.

• "השולחן העגול". בשבועות האחרונים צירף נתניהו את שטייניץ לפגישותיו עם הצמרת העסקית ועם הארגונים החברתיים. שטייניץ מצדד ב"פורום קבוע לניהול דיאלוג כלכלי-חברתי" שבו ישתתפו חברי הקבינט הכלכלי-חברתי בממשלה, בנק ישראל, יו"ר ההסתדרות, יו"ר התאחדות התעשיינים, יו"ר איגוד לשכות המסחר, מנכ"לים או יו"רים של הבנקים, הארגונים חברתיים ועוד.

שטייניץ מציע להקים צוות פרויקטורים בין-משרדי אד הוק לתקופה מוגבלת עם סמכויות לניהול משברים תעסוקתיים בפריפריה; הצוות ידווח לקבינט הכלכלי-חברתי ו/או למנכ"ל משרד ראש הממשלה. כמו-כן שטייניץ תומך בהצעת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ולפיה העובדים יתרמו יום עבודה, ובמקביל הממשלה והמעסיקים יתרמו סכום שייקבע לצורך סיוע למפעלים במצוקה.

• רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בדומה לנתניהו, שטייניץ סבור כי יש לבצע רפורמות בשיווק הקרקעות ובהסרת חסמים ביורוקרטיים, בין השאר בתחומי הקרקעות והשיכון. הצוות בראשותו המליץ על מתן סמכויות לעריכת תוכניות מקומיות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה ביישובים שבהם מספר התושבים מגיע ל-100 אלף ויותר, תוך בקרה ארצית אינטנסיווית. מינהל מקרקעי ישראל יחויב למכור קרקעות עירוניות ולחדול ממעורבות תכנונית ואחרת בכל מקום שבו שיווק קרקע.

צוות 100 הימים המליץ על מיפוי ופתיחת חסמים באמצעות הצבעה על 30 הפרויקטים התקועים עקב קשיים ביורוקרטיים שהם בעלי פוטנציאל למימוש מיידי למקומות עבודה ולקיים עליהם מעקב הדוק אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש הממשלה עצמו.

בליכוד אמרו אתמול כי כשהעניק שלשום נתניהו את תיק האוצר לשטייניץ, הודיע כי ישמש יו"ר הקבינט הכלכלי-חברתי. משרה זו הייתה נתונה בממשלות האחרונות אצל שר האוצר ולא אצל ראש הממשלה. גם בשבועיים האחרונים התייחס נתניהו לכך שיחזיק בתיק האוצר ויתווה את המדיניות הכלכלית.

בכנסת אומרים כי החלטתו של נתניהו לכהן בתפקיד שר על לאסטרטגיה כלכלית ולהתוות את המדיניות הכלכלית, מהווה פגיעה מסוימת בשטייניץ, מאחר שיתברר כי מי שלא יצליח לשכנע את שטייניץ, יפנה לנתניהו. בכנסת הוסיפו כי קיים חשש שנתניהו יהיה הפוסק והמכריע בעוד שטייניץ שר האוצר.

שטייניץ מבין היטב שהוא נכנס לתקופה כלכלית קשה, עם משבר עמוק, אבטלה גואה ותקציב גירעוני. אבל הוא גם מבין שלישראל הקטנה אסור לנהוג בדרך שבה נוהג ברק אובמה בארה"ב בכל הנוגע לגידול בהוצאות הממשלה ולגירעון העצום.

שטייניץ התבטא לאחרונה בנושאים כלכליים אלה ואמר כי הוא "רואה בדאגה ואף מתחלחל ממה שקורה בארה"ב ובבריטניה, שם מכניסים את היד עמוק לכיס ומשקיעים מאות רבות של מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים על חשבון הדורות הבאים. אסור לנו להגיע למצב של ארה"ב, לכן צריך להתערב בזמן ובאופן מוגבל".

שטייניץ מאמין כי צריך לעמוד במגבלות התקציב ולשמור על משמעת תקציבית, ולשם כך "נצטרך לקצץ בביטחון וגם למנוע עליות שכר במגזר הציבורי כדי לעמוד במטרה של הקטנת הגירעון". שטייניץ מסביר כי המשכורות ירדו במגזר הפרטי והן צריכות לרדת גם במגזר הציבורי. הוא אומר כי חלק גדול מדרישות השכר במגזר הציבורי באו כדי להתחרות במגזר העסקי בתקופת השפע.

שטייניץ מוסיף כי בצה"ל, למשל, טענו שהסיבה לתוספת שכר היא התחרות על טייסים ואנשי מחשבים שברחו למגזר העסקי, ובעיקר להיי-טק, עקב השכר הגבוה שם, "אבל עכשיו הם מתדפקים על דלתות צה"ל". לדבריו, אותו דבר קורה גם באקדמיה; גם שם אמרו כי ביולוגים, מדענים, כלכלנים ומתמטיקאים עזבו להיי-טק בגלל תנאים טובים יותר, "אך כיום המצב הפוך, ולכן אפשר לטפל בשכר במגזר הציבורי".

בהתייחסו למשבר הכלכלי אומר שטייניץ: "לישראל יש שלושה יתרונות על פני העולם בכל הנוגע למשבר הכלכלי: הבנקים מתפקדים בסדר, סך חסכונות הציבור עולה על סך חובותיו, והמשבר מיובא אלינו באיחור, כך שאנחנו רואים את בוא הסופה מראש ויכולים להתארגן כדי לטפל בנזקיה". זה בדיוק מה ששטייניץ יצטרך לעשות, ועל כך יישפט בחודשים הקרובים.

גיל: בשבוע הבא ימלאו לו 51 שנה.

מצב משפחתי: נשוי לגילה כנפי-שטייניץ, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ואב לשלושה

מקום המגורים: מבשרת ציון

השכלה: בעל תואר ראשון ותואר שני בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב. ב-93' לימד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה

פרסומים: פירסם כמה ספרים, ובהם "הזמנה לפילוסופיה" (87'), "לעולם תהא המטפיסיקה" (90'), "עץ הדעת" (94') ו"טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה" (98')

רקע פוליטי: גדל בבית שמאלני ליברלי ובתחילת שנות ה-80 היה פעיל בשמאל וחבר בתנועת שלום עכשיו. ב-82' נפצע בהפגנת שלום עכשיו שבה נהרג אמיל גרינצוויג. לאחר רצח יצחק רבין הופיע בתקשורת והגן על בנימין נתניהו, על הליכוד ועל מחנה הימין. בעקבות כך הוזמן לשיחה אצל נתניהו, ומאז הם בקשר

פעילות בכנסת: הצטרף לבית המחוקקים ב-99', לאחר שנתניהו שהפסיד בבחירות לאהוד ברק והתפטר מהכנסת. בכנסת עסק בעיקר בנושאים ביטחוניים והיה חבר בוועדות החוץ והביטחון, החוקה והמדע. ב-2003-2006 כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים ויו"ר הוועדה הביטחונית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולקונגרס האמריקני. יזם את הקמתן של הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעירק והוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו

חקיקה: יזם וחוקק את חוק השב"כ וחוקק יחד עם חבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן חוק שמחייב קצינים בכירים בצה"ל שפורשים מתפקידם בתקופת צינון של שלוש שנים לפני הצטרפותם לפוליטיקה (קודם לכן ארכה תקופת הצינון חצי שנה)