"קבוצות גדולות בישראל מנועות מלהינשא"

החקיקה בישראל יצרה מצב שבו קבוצות גדולות באוכלוסיה מנועות מלהינשא במדינה: חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק, פסולי חיתון (ממזרות, נישואין בין כהן לגרושה, חללה), זוגות מעורבים מבחינה דתית וזוגות חד-מיניים. כך קובע מסמך של מכון המחקר של הכנסת.

המסמך נכתב לבקשת חבר הכנסת דוד רותם, לקראת דיונים בהצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דוד רותם ואחרים. הצעת החוק באה ליצור מסלול מקביל ושווה זכויות וחובות שבאמצעותו יוכלו איש ואישה המעוניינים בכך ליצור הסכם זוגיות שלא ייצור נישואין על-פי הדין הדתי.

לפי הסכם הזוגיות המוצע, זוגות הממסדים באופן זה את הקשר ביניהם יירשמו במרשם זוגיות, ויוכלו להירשם בו גם מי שנישאו או הוכרו כבני זוג מחוץ לישראל. התרת הקשר תיעשה מול מרשם הזוגיות, ובשעת הצורך יעורב גם בית המשפט לענייני משפחה.

המדינה המערבית הכופה הליך נישואין דתי

כותבי המסמך מציינים, כי חוסר האפשרות להינשא בהליך אזרחי במדינת ישראל יוצר שורת בעיות, חלקן עקרוניות-מהותיות וחלקן מעשיות. מבחינה ערכית, נטען כי ישראל היא המדינה המערבית היחידה הכופה על כלל אזרחיה את הדין הדתי בכל הנוגע לענייני מעמד אישי. מבחינה מעשית, קבוצות אוכלוסיה גדולות בישראל מנועות מלהינשא במדינה, שכן אינן רשאיות או אינן מעוניינות להינשא לפי הדין הדתי.

הזכות להינשא מוכרת בעולם כזכות יסוד. במרבית מדינות המערב הזכות להינשא מוכרת כזכות אדם בסיסית, ובשנים האחרונות היא הוקנתה בכמה מדינות אף לזוגות חד-מיניים. עם זאת, כיום יש בישראל 1,863 פסולי חיתון. בנתון זה נכללים רק מי שפנו אל בתי-הדין הרבניים בבקשה להינשא, וסביר להניח כי מספר פסולי החיתון גדול יותר, שכן רבים מהם ויתרו מראש על הפנייה אל בית-הדין הרבני. לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2006 מנתה אוכלוסיית הבלתי-מסווגים לפי דת בישראל כ-281,000 נפש, והייתה 4% מאוכלוסיית המדינה. בנוגע לזוגות מעורבים מבחינה דתית וזוגות חד-מיניים, אין אפשרות לדעת מה מספרם של מי שמבקשים להינשא בישראל ואינם יכולים לעשות זאת.

בשנים האחרונות נשמעות גם מצד גורמים בממסד הדתי טענות בדבר הקשיים שמעוררת החובה להינשא בטקס דתי. עם השנים איבד החוק מתוקפו, ופסולי חיתון, זוגות מעורבים ומי שמעדיפים שלא להינשא בטקס יהודי, נישאים מחוץ לישראל או חיים כידועים בציבור.

החלופות להליך נישואין דתי

בישראל התפתחו שתי חלופות לנישואין בטקס דת: נישואין אזרחיים מחוץ למדינה וחיים כידועים בציבור. לאחרונה הועלתה הצעה נוספת: קידום "ברית זוגיות" כחלופה לנישואין דתיים.

בנוגע לנישואין אזרחיים, בשנים האחרונות הועלו כמה הצעות חוק להסדרת נישואין אזרחיים, האחרונה שבהן של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, אולם עד כה לא הגיעה אף אחת מהן לכלל חקיקה.

בעניין הסדרת מעמד הידועים בציבור, בשנים האחרונות הוגשו שלוש הצעות חוק לעניין הסדרת מעמדם של הידועים בציבור בישראל. האחרונה שבהן היא הצעת חוק ידועים בציבור, התשס"ח-2007, של חבר הכנסת יוסי ביילין ואחרים.

לפי הצעת החוק, ידועים בציבור הם "בני זוג החיים ביניהם חיי משפחה הדומים במהותם לאלו של זוג נשוי ומנהלים משק בית משותף ובלבד שהם חולקים קורת גג משותפת והצהירו על כך בתצהיר או במסגרת הסכם שביניהם, ובלבד שאושרה או אומתה בהתאם להוראות חוק זה". לפי הצעת החוק, זכויותיהם של ידועים בציבור יהיו זהות לאלו של בני זוג נשואים. כמו הצעות החוק שקדמו לה, גם הצעה זו לא הגיעה לכדי חקיקה. הצעת החוק הונחה לדיון מוקדם במליאת הכנסת ב-4 בדצמבר 2007, אולם לא עברה בקריאה טרומית והוסרה מסדר-היום.

ברית זוגיות כפשרה בין הליך דתי להליך אזרחי

הצעות לכינון "ברית זוגיות" כחלופה לנישואין לפי ההלכה מנסות לפשר בין הצורך בעיגון חוקי של מנגנון אלטרנטיבי למיסוד היחסים בין בני-זוג ובין התנגדות הממסד הדתי לנישואין בהליך אזרחי. הרעיון בבסיס ההצעות הוא לשמר את המצב הקיים שבו נישואין בישראל מוסדרים במסגרת דתית-אורתודוקסית בלבד, אולם להקים מוסד משפטי חדש - ברית זוגיות או מרשם זוגיות - שייתן מענה לצרכים של מי שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואין לפי הדין הדתי.

בשנת 2004 פרסם משרד המשפטים תזכיר להצעת חוק ברית הזוגיות, ובו נכתב כי מטרת ברית הזוגיות היא לאפשר לאיש ולאישה אשר אינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא לפי הדין האישי בישראל, למסד רשמית את ההתקשרות הזוגית ביניהם כמו בנישואין. עד כה, לא הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת.

בתזכיר החוק נכתב כי בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק פרטיות בעניין זה, והאחרונה שבהן היא הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת דוד רותם ואחרים.