ח"כ ראובן ריבלין נבחר לתפקיד יושב-ראש הכנסת ברוב של 104 קולות. תשעה ח"כ נמנעו ולא היו מתנגדים. ראש הממשלה, אריאל שרון, תמך בריבלין כמועמד סיעת הליכוד לתפקיד יושב-ראש הכנסת, במקום ח"כ אברהם בורג המסיים את תפקידו.
מייד עם בחירתו, עלה ריבלין לדוכן יושב-הראש, ונשא דברים. קולו נשבר, והוא בירך: "שהחייני וקיימני והיגיעני למשרה רמה זו". ריבלין הבטיח לכהן כיושב-ראש ולשרת כל חברי הכנסת, מבלי להטות פנים למחנה הלאומי עליו הוא נמנה.
ההכרעה העיקרית בנושא התרחשה בצהריים (יום ג'), בהצבעה שבה השתתפו 40 חברי הכנסת של הליכוד (כולל תנועתו של נתן שרנסקי, שמוזגה לתוך הליכוד): בהצבעה חשאית קיבל ריבלין 29 קולות של חברי הכנסת; ח"כ מיכאל איתן קיבל 11 קולות. ריבלין הוא איפוא המינוי הבטוח לתפקיד יושב-ראש הכנסת.
שרון הודיע רשמית עוד לפני ההצבעה על תמיכתו בריבלין. שרון הדגיש, כי חשוב בימים אלה להציב חזית אחידה בעד ריבלין.
נוכח תמיכת שרון בריבלין, נאלץ ח"כ אברהם הירשזון להסיר את מועמדותו. ח"כ מיכאל איתן הודיע - למרות בקשת/הצעת שרון - כי הוא מציג את מועמדותו, וכי הוא רואה עצמו מתאים מריבלין לתפקיד זה. ואכן, איתן נותר במירוץ, והפסיד בפער גדול.
סמוך ל-13:00 החלה הצבעה החשאית. ריבלין, שנבחר, נחשב למועמד בטוח וליושב-ראש הכנסת ה-16 - שכן העבודה, שהוכתה בבחירות, לא הציגה כלל מועמד. הליך הבחירה במליאת הכנסת זומן ליום ד'.
בסיעת הליכוד התקיימו בחירות גם לראשות הסיעה. ח"כ זאב בוים הציג בתחילה את מועמדותו, אך הסירה לאחר שיחה עם שרון. ח"כ גדעון סער נבחר על-ידי הסיעה כולה, פה-אחד, והוא מעתה יו"ר סיעת הליכוד וגם יו"ר הקואליציה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
