שוטר מג"ב זוכה (יום ב', 15.6.09) מהריגת ערבי במהלך חיפוש בביתו בכפר ערערה. בית משפט המחוזי בחיפה זיכה את גל רובי, שוטר ב"יחידת אלון" במג"ב צפון מהריגת נדים מלחם מערערה. השופט עודד גרשון קבע כי לשוטר עומדת טענת הגנה עצמית שכן חש כי הוא מצוי בסכנת חיים.

מדובר באירוע לפני כשנתיים בעת שנערך חיפוש בביתו של נדים מלחם בכפר ערערה בחשד להחזקת כלי נשק שונים שלא כחוק. למשימה יצאה יחידת אלון של משמר הגבול בה שירת גל רובי. במהלך החיפוש ניסה מלחם לברוח כשבידו אקדח. תוך כדי הארועים נורו יריות והוא נפגע, נפל והתמוטט.

ראה והבין באופן שונה

בחקירה התברר כי רובי הוא זה שירה במנוח ולכן הועמד לדין באשמת הריגה. אך השופט עודד גרשון זיכה אותו וקבע כי פעל תוך הגנה עצמית. למרות שמלחם ביקש להימלט מהשוטרים שרדפו אחריו, ובבית הבליעה של אקדחו לא נמצאו כדורים, רובי "ראה והבין את הדברים בצורה שונה".

לדברי השופט, בטרם צאתה של היחידה למשימת החיפוש בבית המנוח, קיבלו השוטרים תדרוך לפיו "מדובר בחשוד בעל עבר פלילי הן בתחום אמצעי לחימה והן בעבירות של הפרת סדר ציבורי לאומני, חשוד הידוע כברחן ואלים שבעבר כבר נתפס אצלו נשק והוא בעל פוטנציאל סיכון גבוה".

קריאות: "רובי תתפוס אותו"

כאמור, כשהוא "מצויד" במידע ובתדרוך, הוצב רובי בחלק האחורי של הבית כדי לאגפו מאחור וזאת כדי למנוע בריחה או הברחת נשק. בעבור מספר דקות שמע קריאות מתוך הבית של חבריו: "רובי תתפוס אותו". מיד לאחר מכן נשמעה ירייה באוויר, ירייה שהסיטה את תשומת ליבו של רובי לעבר המנוח. רובי טען באמצעות בא-כוחו עו"ד רועי בלכר כי הבחין שמלחם רץ לעברו בריצה מהירה ובידו אקדח והאמין כי הירייה שנשמעה שניות לפני כן נורתה מאקדחו. "הוא חש סכנה ממשית לחייו והחליט להוציא את האקדח, לדרוך אותו ולירות. הנאשם ירה צמד כדורים וגרם למות המנוח".

בהחלטה על זיכויו של רובי, כתב השופט שהידיעה בדיעבד כי בנשקו של מלחם לא היה כדור "אינה מורידה ואינה מעלה מבחינת מצבו הנפשי ותחושתו הסובייקטיבית של הנאשם בעת האירוע". השופט הוסיף כי עדות רובי עשתה רושם בעיניו של מי ש"פיו ולבו שווים".

השופט הוסיף כי מעדות הנאשם וראש צוות הבילוש עולה, כי המנוח ביצע סיבוב במהלך הריצה תוך פנייה לכיוון השוטרים הדולקים אחריו. רובי לדבריו, טעה והאמין כי "היריה ששמע באה מאקדחו של המנוח והנה עתה ראה את המנוח רץ לכיוונו כשבידו אקדח. אין פלא שהנאשם חש בנסיבות אלה סכנת חיים ממשית. אך טבעי היה, על כן, שהנאשם ישלוף את אקדחו ויפעל כפי שלמדו ואמנו אותו, לירות צמד כדורים לכיוון המטרה, כדי לפגוע. בנסיבות העניין, אין זה ראוי להטיל על הנאשם אחריות פלילית בגין התנהגותו. אדרבא, הנאשם פעל בדיוק כמצופה משוטר בנסיבות שבהן נשקפת לו סכנת חיים מידי אדם האוחז בנשק חם, עם הרקע שעליו דובר לעיל".

לרובי, לדברי השופט, "עומדת טענת הגנה עצמית לאור הנסיבות בהן היה שרוי". הוא זוכה מכל אשמה.