בטקס האזכרה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "רבין - מצביא, שר הביטחון וראש הממשלה היה סמל היושרה של לוחמי ישראל. בנאומו בהר הצופים אחרי מלחמת ששת הימים דיבר יצחק רבין על שליחות, אחריות ומוסריות וייצג את לוחמי צה"ל. למי שצריך תזכורת", אמר נתניהו.

"מוסריותו של צה"ל עומדת כסלע איתן ואין אדם ישר שיכול להטיל בה ספק. העובדה שרבין יצג את כל הערכים האלה בצורה שלמה ואמיתית היא שהעצימה את תחושת האבידה של העם כולו כאשר רוצח מתועב קיפד את חייו, זהו רגע של בושה בתולדות עמנו. אף שאנו עם זוכר איננו נוטים לזכור את הפילוגים ומה שנחרץ בזיכרון היא העוצמה הבלתי מתפשרת של הוויכוחים. מן המקום שבו יש החושבים כי רק עמדתם תציל את המולדת, יש להישמר כמפני אש, ולהיזהר ממי שסבור שהצדק כולו שלו. אינני מצפה שכולנו נסכים על הכל וזכותו של כל אחד לעמוד על דעתו, אך יש לקיים דיון תוך הבנה".

"חשוב שכולנו נדע", אמר ראש הממשלה, "כי כאשר תהיינה החלטות הן יהיו מתוך אהבה למולדת של כולנו. כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו, וחובתנו לאחד את העם ולעשות את הדברים בהסכמה לאומית, בהכרעה דמוקרטית ולא בקליע של רוצח", דברי נתניהו.

הנשיא שמעון פרס אמר בטקס כי גדולתו של יצחק הייתה כנות מנהיגותו, במלחמה כבשלום. "יצחק נדרש לעמוד בשני המצבים בליכוד העם במלחמה ובהובלתו, מפולג בדעותיו בנתיב השלום. בשני המצבים הישיר יצחק מבט גלוי אל האמת לא כיזב ולא התקפל. הוא השכיל להיות נחוש ומבלי להיות יהיר, לא להיכנע ללחץ חיצוני ולא להתעלם מקריאת המפה החיצונית. יצחק הקפיד שכל חייל ישא בחובו את הצופן המוסרי של צהל ותבע בצדק שהעם יעמוד מאחורי חייליו המחרפים נפשם בקרב. אני גאה במה שהשגנו בהנהגתו של יצחק אם כי המלאכה טרם הושלמה. המשא-ומתן יצר עמדת רוב פלסטינאית שהכריזה על מעבר מטרור למדיניות. הם פתחו בהידברות גלויה איתנו ובלעדי זה כל הפלשתינים היו חמאס".

"אני גאה", אמר הנשיא, "על שהושג השלום עם ירדן כהמשך לאוסלו. הטרגדיה של עמנו היא שהמשיח בושש לבוא והרוצח נחפז לרצוח, אין מחילה לרוצח, כבליו לא יוסרו והוא יהיה לדראון עולם. לא ניסוג משאיפת עמנו שביטא אותה יצחק, שלום של ביטחון של צדק, שלום ברוח חזון הנביאים", דברי הנשיא.

שר הביטחון אהוד ברק אומר כי לא היה אסון מטלטל יותר לישראל מרצח יצחק רבין. בלילה ההוא, נעו אמות הסיפים והזעזוע, חשבנו, יוביל לחשבון נפש פנימי נוקב, אך זאת הייתה אשליה. בעלי חזיונות משיחיים המשיכו להטיף באותה רוח תעתועים שהעניקה לרוצח הנתעב צידוק כוזב. מן הצד השני היו מי שנחפזו לתלות את אשמת הרצח באופן גורף במחנה שלם. יצחק רבין חתר להביא את ישראל אל היעד הציוני - מדינה יהודית השוכנת לבטח בשלום עם כל שכניה, ויעד זה חייב לעמוד לנגד עינינו היום ובדחיפות יתר. הדרך לשלום קשה, אך היא חייבת להיות בחירתה הלאומית הדמוקרטית של האומה ובניווט נמרץ של קברניטה. אין עוד זמן לבזבז וכל חלופה לעקרון שתי מדינות לשני עמים רעה ומסוכנת יותר ועלולה להובילנו למדינה דו-לאומית".

ברק הזהיר כי יש גורמי שוליים מסוכנים וקנאים שהדמוקרטיה מעניינת אותם כקליפת השום, ותהה אם יש גם בכנסת כאלה המוכנים לגלות הבנה כלפי פורעי חוק המקימים מאחזים לא מורשים ומגדפים שוטרים וחיילים. סכנת האלימות הפנימית חמורה לא פחות מכל איום חיצוני ושעת ההכרעה הכואבת תגיע ללא ספק. ראוי שזכר רבין ייזכר אז היטב.

ראש האופוזיציה ציפי לבני אמרה כי הלקח הברור מרצח רבין שאין עליו מחלוקת הוא שאנו יכולים לחלוק על דעתו של האחר, אך לעולם לא להשתיק אותו ובוודאי לא לנצח ביריות אקדח. לבני אמרה כי בימים ההם ביום הכיפורים שלפני רצח רבין החליטה להכנס לפוליטיקה כדי לומר את הדברים שלא נאמרו אז, ונאמרו רק לאחר מכן. המחלוקת אינה בשאלת הזכות על הארץ ובשאלה האם רוצחים לחיות בשלום. מותר לאהוב את הארץ הזאת ולהכיר בזכות ההיסטורית על כל חלקיה אך להסכים על חלוקתה כדי לשמור על יהדותה ההכרעה היא בין חזון המדינה היהודית והדמוקרטית שהיא מאמינה בו לבין החזון של שמירת הארץ כולה. ראש הממשלה היה פטריוט, מצביא ומנהיג אזרחי ששילם בחייו כדי להביא לעתיד של תקווה סביב חזון משותף", דברי לבני.

נכדו של יצחק רבין, יונתן בן-ארצי, אמר בטקס האזכרה כי ההסתה נגד רבין ונגד חברי-ממשלתו גאתה וכי הוסרו כל העכבות והוא כונה "בוגד" ו"שקרן". "יצחק רבין נרצח בידי ישראלי ששמע את הקולות ולא התעלם מהם", אמר בן-ארצי, והוסיף כי "אסור שיום-הזיכרון יהפוך לעוד יום בשנה. יום-הזיכרון לרצח רבין הוא יום של בקשת מחילה ושל הלקאה עצמית". בן-ארצי אמר עוד כי "רצח ראש משפחת-רבין הותיר אותה חשופה בחזית והיא תמשיך לשאת את לפיד הזיכרון גם בשנים לבוא".