|
|
טענו כי האוטובוס לא הגיע, אך לא הצליחו להוכיח זאת [צילום אילוסטרציה: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
|
|
מרים ויוסף שנור תבעו את אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין איחורים של קו 143. לטענתם, בשתי הזדמנויות נאלצו להמתין זמן רב לאוטובוס ומשבושש להגיע, נסעו במונית.
"בנסיעה מירושלים לתל ציון ביום 8.4.09 האוטובוס היה אמור לצאת בשעה 16:45, המתנו בתחנה כבר בשעה 16:43, אך עד השעה 17:15 לא הגיע האוטובוס. בפעם השנייה בנסיעה באותו מסלול ביום 12.4.09 האוטובוס היה אמור לצאת כל 20 דקות, אך בפועל חיכינו לו מהשעה 15:45 עד השעה 16:49". הזוג שנור הגיש את תביעתו ללא תימוכין ומבלי שהעיד מישהו מטעמו.
בכתב ההגנה טענה אגד שביום 8.4.09, קו 143 מירושלים לתל ציון יצא בזמן בשעה 16:45. אגד צירפה צילום של GPS שלפיו נראה האוטובוס מחוץ לתחנה המרכזית בשעה 16:46, כרטיס עבודה של הנהג וצילום של דיסקת הטכוגרף התומכת בשעת התחלת הנסיעה.
בעניין הנסיעה ביום 12.4.09, הראתה אגד שקו 143 מירושלים לתל ציון יצא בשעה המתוכננת, למעט איחור קל. "האוטובוס של שעה 16:00 והאוטובוס של שעה 16:50 יצאו בזמן ואילו האוטובוס של השעה 16:30 יצא באיחור של 12 דקות. האיחור נבע מעיכוב בשל בידוק ביטחוני במחסום חיזמה". אגד תמכה טענותיה בצילומי GPS ודוח של שעות נסיעת האוטובוסים. אגד ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק הדין דחתה השופטת תמר בר-אשר צבן את התביעה: "נמצא איפוא כי התביעה לא הוכחה ומנגד הנתבעת הוכיחה כי התביעה אינה נכונה. בנסיבות אלו ראוי היה לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות ורק לפנים משורת הדין לא יחויבו התובעים, שתביעתם לא הייתה מבוססת על דבר, בהוצאות".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
