"אני כאן בשביל עולם התורה"

שטייניץ סיפר, בכינוס שעסק בתעסוקה במגזר החרדי שארגן אתר "בחדרי חרדים" במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן, איך הוא קיבל את פניו של סגנו יצחק כהן כשנודע לו שהוא יכהן כסגן שר.

"לפני שמונה חודשים, כשהתמניתי לשר אוצר, נכנסתי כשבועיים לפני הקמת הממשלה לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו וביקשתי שכולם יצאו החוצה. אמרתי לו: ביבי, יש לי בקשה. אני מעוניין שחבר הכנסת יצחק כהן, אם אפשר, יהיה סגן שר האוצר. אז הוא שואל אותי: מה? אתה תובע מי יהיה הסגן שלך? אמרתי: כן. אם איציק בסיפור הזה לא שר, אני מאוד רוצה לעבוד איתו יחד. ואכן יש בצמרת האוצר שיתוף פעולה מופלא בין שני יהודים שלבושים קצת שונה.

"יש לי רק בעיה אחת קטנה עם סגני היקר איציק כהן: כולם אוהבים אותו. יותר מאשר את השר, וכל אחד אחר במשרד. אנחנו נכנסנו לתפקידנו לפני שבעה חודשים", וכאן ממשיך שטייניץ לתאר את ראשית ימיו כשר אוצר: "המשא ביום שקיבלתי את תפקיד שר האוצר נכתב בעיתון 'ידיעות אחרונות' ואני מצטט: "דוקטור שטייניץ הוא מתאבד שיעי", כי רק מתאבד פוליטית יהיה מוכן לקבל על עצמו אחריות לכלכלת ישראל במצב כל-כך קשה, כשהמשק בהתרסקות והאבטלה בעליה, כשהצמיחה שלילית וכשהגירעון החזוי בהכנסות המדינה ל-2009-10 עומד על 80 מיליארד שקלים. זו הייתה האווירה בחודש מרץ. אווירה של חרדה ופאניקה ועמד סימן שאלה גדול לגבי עתידה הכלכלי של מדינת ישראל".

- איך זה שעדיין האבטלה לא נבלמה למרות היציאה מהמיתון?

"דווקא אני חושב שעל-פי הנתונים של החודשים האחרונים, היא התאזנה יחסית.

העלייה באבטלה בחודשים האחרונים אינה ייחודית לישראל אלא מקיפה את כלל הכלכלות בעולם, וברבות מהמדינות המפותחות היו העליות בשיעורי האבטלה גבוהות מבישראל. ככלל, השפעותיו של המשבר הכלכלי על שוק העבודה באות בפיגור לאחר פגיעתו בשאר ענפי הכלכלה, לכן גם השיפור בשוק העבודה מגיע בפיגור לאחר תחילת ההתאוששות הכלכלית, כפי שאנו רואים את ניצניה, ברוך השם, בימים אלה ממש.

כתוצאה מכך אנו צופים כי הגידול באבטלה יימשך בחודשים הקרובים, לצערי, וההתייצבות תגיע במהלך שנת 2010. אחת ממטרותיו המרכזיות של משרד האוצר ושל שר האוצר בעיקר בהתמודדות עם השפעות המשבר הכלכלי העולמי, היא מזעור השלכותיו השליליות על האוכלוסיות החשופות לו במידה הרבה ביותר. במסגרת זו הוחלט בתוכנית הכלכלית בתקציב המדינה, להקדיש משאבים רבים לסיוע לתעסוקה ולמובטלים. צעדים אלה משלימים זה את זה ונועדו להקל על מצבם של המובטלים. כמו-כן, גם לתמוך בביקוש לעובדים ובהיצע העבודה.

בין הצעדים שנקטנו ניתן למנות כך: בתחום הסיוע למובטלים, הקלות בזכאות לקבלת דמי אבטלה, קיצור תקופת ההכשרה והארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. החלטות אלה התקבלו בדיונים משותפים עם המוסד לביטוח לאומי.

בתחום הביקוש לעובדים, יימשכו הצעדים לצמצום מספר העובדים הלא-ישראלים, כלומר העובדים הזרים, וכולנו שומעים בימים אלו את מאבקם של החקלאים שמוחים על כך שאנחנו לא מגדילים את מכסת העובדים הזרים, ומטרתנו היא שיהודים ישראלים יתפסו את מקומות העבודה של העובדים הזרים.

"כמו-כן, הוקמה קרן סיוע למפעלים במצוקה במקביל לסיוע לתעשיות היצוא והרחבת קרנות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. יינקטו צעדים שונים הכוללים את המשך הרחבת תוכנית "אורות לתעסוקה" והוספת תוכניות הכשרה מקצועית במסגרת הרחבת הסבסוד למעונות יום וצהרונים כפי שהזכרתי כבר קודם".

- אז אפשר לומר רשמית שיצאנו מהמיתון?

"לפי כל המודלים והאינדיקטורים וכמובן בסייעתא דשמיא, אנו ביציאה מהמיתון. כמו שאמרתי, קצב עליית המובטלים בשלושת החודשים האחרונים נבלם, אומנם בקצב איטי, אבל נבלם.
המשבר העולמי הקרין על המשק הישראלי, אבל צריך לזכור שנכנסנו מאוחר למשבר ויצאנו ממנו מוקדם. אני סבור שיש להשתמש במשבר האחרון כמנוף לקידום יוזמות בתחום החברתי, וכי משבר זו הזדמנות לקדם תוכניות ויעדים, ויש מספר תוכניות חשובות שהוגשו לממשלה, ירידה לצורך עלייה.

"עברנו דרך ארוכה, ודרך ארוכה עוד לפנינו, אנו נדרשים לאורך רוח, הצבנו לעצמנו מטרה של בניית שוק הון מפותח, ואנו נשתדל להשכיל לנצל את המשבר. חשוב להדגיש שהמשבר לא שינה את תפיסת העולם שלפיה הממשלה לא צריכה להתערב בשווקים. זהו המצב הבריא והראוי. עם זאת, לעיתים יש צורך בדחיפה ובסיוע, במקומות שבהם אנו מזהים כשלי שוק. המשבר לימד אותנו שציבור החוסכים בישראל אינו מודע לכך שכספי החיסכון שלו מנוהלים בשוק ההון, ולכן יש צורך בהתערבות של הממשלה בעניין. לאור זאת אנו פועלים ליישומה של רפורמה בתמהיל ההשקעות של כספי החוסכים בחיסכון הפנסיוני".

- אתה מודע לכסף הרב שמבזבזת המדינה בביקורות אחרי בני ישיבות וכוללים במגמה למצוא מתחזים וכביכול לחשוף את התרמית והשחיתות בישיבות?

"אם אתה מדבר על שחיתות שלהוטים למצוא בישיבות, אני דווקא שמעתי ממבקר המדינה שהשחיתות נמצאת במקום אחר... לא יעלה על הדעת שיעמידו אנשים לסלקציות עם תעודות זהות ויבקשו מהם להזדהות. בייחוד אם במוסדות להשכלה גבוהה לא נוהגים כך. המצב הנוכחי לא משביע רצון, בלשון המעטה, וצריך למצוא לזה פתרון. אנו במגעים עם איגוד מנהלי הישיבות בחיפוש אחרי פתרון. אני בטוח שמוסדות התורה לא מתנגדים לביקורות, אך אסור שהם יתנהלו תחת תחושת רדיפה. ביקורת שנעשית בצורה לא מכובדת ומשפילה, קיימת רק במוסדות תורה, ולכן היא גורמת לחשוב שיש שיקולים אחרים מעבר לאימות הדיווחים".

- אנו שמענו על ביטוח חיים לכל אברך שיזמת, מה הניע אותך לצאת בתוכנית מהפכנית כזאת דווקא עכשיו?

"קודם כל לכל דבר יש עת, וכרגע זו העת. שנית, אנחנו שומעים כמעט מדי יום על משפחות רבות בישראל, אברכים יקרים ונשים צדקניות שנקטפים ר"ל בדמי ימיהם, ומותירים אחריהם יתומים רבים, מרביתם תינוקות שלא טעמו טעם חטא. כל הנטל הכלכלי הכבד נופל על אב או אם המשפחה, שמוצאים את עצמם בודדים בניהול כלכלת הבית, בפרט כאשר מדובר במשפחות ברוכות ילדים. בדרך כלל אותן משפחות נעזרות במגבית שנעשית עבורם, אך זה נעשה באופן חד פעמי ואין הקומץ משביע את הארי.

"מלבד זאת, ישנם יהודים רבים שנאלצים לעבור ניתוחים מסובכים בחו"ל כדי להציל את חייהם, והדבר כרוך בעלות של מאות אלפי דולרים לכל ניתוח. יש גם לא מעט יהודים שנאלצים לוותר על הניתוח על-אף שהדבר גובל בסכנת חיים של ממש, משום שהם לא הצליחו לגייס את מלוא הסכום הנדרש. אילו היה לאותן משפחות, שהם אברכים בדרך כלל, ביטוח חיים, לא היו נזקקים לעזרת הציבור, והיו יכולים לשאת בנטל המימון. ולכן, החלטנו לפעול כדי לצמצם את הנטל הכלכלי הקשה הנופל על כתפי אלמנות ואברכים, והכנו תוכניות למציאת פתרון ביטוחי. מדובר באלפי אברכים, ואני מקווה שהתוכנית תצא אל הפועל כבר בזמן הקרוב".

- כיצד אתה משלב בין המטרות שלך לסייע לעולם התורה ולשכבות החלשות לבין תפקידך כמי שאמור לשמור על קופת המדינה כבבת עינו?

"לכן חשוב מאוד להנהיג סדר עדיפויות בשיקול מעמיק ובכובד ראש עם הרבה סייעתא דשמיא ותפילה ליושב במרומים שלא תצא תקלה מתחת ידי. אני כאן כדי לעזור לכלל ישראל והציבור החרדי בתוכם. אני מחויב לכולם ולדעתי אין קידוש ה' גדול מזה שיהודי מאמין דואג לכל אחד ולכל אדם. אני דואג שיהיו מקומות עבודה גם לכאלו שאינם חרדים ותקציבי רווחה וחינוך לכולם. התפקיד שלי הוא לדאוג שמפעלים לא יסגרו, בלי קשר לחרדים או לא חרדים, להקל על מחנק האשראי בלי לבדוק בציציות. הרי בשביל זה באנו לכאן.

"צריך לזכור דבר חשוב במיוחד, ככל שנדאג שיהיה יותר כסף בקופה, נוכל להזרים יותר לתשתיות, לעולם התורה, ולכל מה שחשוב. גם השר וודאי שאני הקטן, מודעים לכך שאנו שחקנים קטנים על לוח השחמט. הכאב ראש הוא הגירעון השנתי המוערך ב-40 מיליארד וכך גם בשנה הבאה. הוי אומר שניאלץ להתמודד בתקציב דו שנתי מול גירעון של 80 מיליארד שקלים. קבענו אומנם שהתקציב יגדל ב-6% אחוזים מעבר לגירעון כדי שנוכל לממש את ההתחייבויות הציבוריות שהממשלה לקחה, אבל אנו חייבים להחזיק חזק את המסגרת. אם מסגרת הגירעון תיפרץ, נהיה עדים להשתוללות אינפלציה ולעליית מחירים ונגיע למצב שיכניס את המשק לחולי אמיתי. חובה עליונה לשמור על מסגרת הגירעון שלא תגדל. במקביל אנו משתדלים לנקוט בפעולות שיגרמו לצמיחה, ואם ההכנסות יגדלו, אזי במקום לשלם כספים לריביות נעביר כספים לתשתיות חינוך ורווחה, והיה זה שכרנו.

"הייתי רוצה מאוד להיות האיש באוצר שמעביר כספים לשכבות חלשות, אבל אני יודע שאנו חייבים להיות זהירים במשמר על הקופה ואסור לנו להשתולל. תקוותי היא שהתקציב שעבר לפני חצי שנה ייתן מענה לכל הפרויקטים, בהם הפרויקט של מיליארד שקל לעולם התורה.

"ההצלחה תהיה אם נגרום לציבור גדול לצאת מקו העוני ולהעלותו חזרה למסלול חיים סבירים, ואני מתכוון לעניים מכל חוג. איני רוצה שמי שגר בארץ יסבול מחרפת רעב. וכמובן אלו שחשקה נפשם בתורה, יוכלו לעשות זאת. היום יש כאן מאות אלפי ילדים שחיים בתנאים לא תנאים, ודי לנו להביט ולראות באיזה תנאים לומדים אלפי ילדים חרדים, ולאיזה מצב כלכלי משפיל הגיעו הוריהם, אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות ולפעול למענם".

- אתה מרוצה מהתפקוד הכלכלי של ממשלת נתניהו?

- "ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, היא ממשלה חדשה שנקלעה למשבר שישראל לא ידעה מאז היווסדה. הייתה סיעתא דשמיא שנקלענו למשבר בצורה נכונה כתוצאה מהתנהלות נכונה של מוסדות המשק. ספגנו בחסד וברחמים. הפעילות השמרנית של הרגולטורים במשק גרמה לכך שהמוסדות הפיננסיים לא יקרסו. וכבר אנו רואים את היציאה מהמשבר ותולים אותה בכך.
-
"אנו יכולים רק להיות מאושרים וגאים בעם היהודי מכך שבעוד ברחבי העולם יצר המשבר הכלכלי כאוס מוחלט, כאן הוא עובר בשקט יחסי, וזאת למרות שעברנו שתי מלחמות בשלוש השנים האחרונות. אין ספק שברכתו של מרן מאור ישראל שליט"א מלווה אותנו לכל אורך הדרך והוא מאיץ בנו לפעול למען כלל העם היושב בציון. כשאני אומר מלווה אותנו אני מתכוון גם לשר האוצר יובל שטייניץ, שמרן שליט"א מאוד מחבבו ומעריכו, והוא עצמו נשמע לדעתם של גדולי התורה ומתנהג אליהם בכבוד גדול הראוי להם. לא נותר לנו אלא רק להתפלל שנעשה חיל בתפקידנו ונזכה לקדש שם שמים בכל מעשה ידינו".

- בין התוכניות שהובלת בתקופה האחרונה, היו קופות גמל על-פי ההלכה, בא תסביר לי מה זה?

"לאחר דיונים מרתוניים עם פקידים מקצועיים, הוסכם כי אפיקי ההשקעה במוצרי החיסכון הפנסיוני יהיו על-פי ההלכה, שזה כולל: קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים וקרנות פנסיה. אישור זה מצד האוצר יאפשר לקבוצות גדולות בציבור הישראלי שקודם לכן נמנעו מלהשקיע בגלל בעיות הלכתיות רבות, ובכלל זה איסורי ריבית או אבק של ריבית שזהו מדאורייתא. חשיבות מוצר זה עולה במיוחד לאור הסכם פנסיית חובה שהורחב בצו המחייב את כלל המעסיקים במשק להפריש מדי חודש כספים לעובדיהם. אני שמח שבעזרת הידברות ושיתוף פעולה מלא עם אנשי המקצוע באגף שוק ההון, גובשו קווים מנחים שיאפשרו להמשיך לחסוך מבלי להיכנס לבעיות הלכתיות".

- בסיום שנת השמיטה גם לימדת את האוצר פרק חשוב בהלכות פרוזבול?

"כידוע, הלל הזקן נשיא הסנהדרין בסוף תקופת בית שני, הבין שללא מתן אשראי, הכלכלה לא יכולה להתקיים ולצמוח, ולכן תיקן את תקנת הפרוזבול, המאפשרת לגבות את ההלוואה, גם אם שמיטת כספים הייתה אמורה לבטל אותה, באמצעות העברת ההלוואה לגבייה על-ידי בית דין, דבר המונע את השמטתה. תקנת הפרוזבול היא אחת מקבוצת תקנות שטעמן הוא משום תיקון העולם. כבר לפני כאלפיים וחמש מאות שנה חכמינו הבינו שללא מתן אשראי העולם לא יכול להתקיים, ולכן משום תיקון העולם התקינו את תקנת הפרוזבול".

- אם כבר במתן אשראי עסקינן, אז כיצד אתה צופה את סיום המאבק בין בנק ישראל, או נכון יותר נגיד בנק ישראל, למשרד האוצר?

"יש לי הערכה רבה ואישית לנגיד סטנלי פישר ולאנשי צוותו. אבל אני חושב שצריך לעשות חשיבה מחודשת ולבדוק באופן יסודי את המבנה הפנימי ואת דרכי הפעולה של בנק ישראל על כל מחלקותיו. כיום יש בבנק הרבה מחלקות מאובנות שכבר חלפו ועברו מן העולם. צריך לדעתי לבדוק אפשרויות להוציא פעילויות רבות מחוץ לבנק ישראל, ובכללן גם את פעילות מחלקת המחקר".

- קראת את דוח העוני שהוגש השבוע לשר הרווחה?

"קראתי, ואני רוצה לומר לך שהופתעתי מאוד לטובה, והכול יחסית. בל נשכח שלהוציא דוח כזה, עם כל הכאב בו, בעידן של משבר כלכלי ולאחר מבצע עופרת יצוקה, זו משימה לא קלה. אומנם אנחנו מתייחסים לנתונים של 2008, אבל אין לי ספק, כשהדוח יסקור את כל הפעילות שלנו, המתבטאת בתוספת לקצבאות ילדים וזקנה, ולאחר שהוספנו 8 מיליארד שקל בקידום פרויקטים כלכליים על-מנת להוציא את המשק מהמיתון והעוני, הנתונים יהיו מעודדים יותר ויותר. אני מודאג מאוד מנתוני העוני הקודרים בקרב הציבור החרדי, למרות שהרבה לא השתנה מהדוחות הקודמים, ואדרבא, הוכח כי לא בהכרח מי שיושב ועוסק בתורה הוא עני, ומתברר כי מחצית מהעניים הם אנשים עובדים, כך שיפסיקו עם התירוצים החוזרים ונשנים "צאו לעבוד". נניח שכל האברכים יצאו לעבוד, ואני לא מדבר על השקפת עולם שהעמלים בתורה הם הזכות לקיום העולם, שאם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז דוח העוני הבא יהיה טוב יותר מקודמו? אם לא נעשה צעדים דרסטיים כדי למגר את העוני ובכלל זה הצעדים שנעשו ותוספת לקצבאות הילדים, הנכים והקשישים, אז העוני לא רק שלא ייבלם, אלא ימשיך להתפשט בינינו כאש בשדה קוצים.

"מעבר לכך חשוב להסביר בדרך טובה וראויה ובשפה רפה את תרומתם של בני הישיבות והכוללים לקיומו של עם ישראל. אנחנו באוצר מקיימים הרבה דיונים על העוני, ואני מוצא את עצמי מסביר את ההשקפה על ייעודם של בני התורה. כמה הם שומרים על העם וכמה עלינו לשמור עליהם כדי לשמור על העם. חשוב מאוד שיושב יהודי חרדי בדיונים על בעיית העוני, ואני מנסה לאט לאט לשנות את המבט שלהם. יש להם בהחלט דאגה מאחוזי ההשתתפות הנמוכים של החרדים בשוק העבודה, אבל ברגע שהם מודעים לייעוד בן התורה ולחשיבותו העליונה, אפשר להתמודד. הם מוכנים לפתיחות יתר, לעומת האטימות שגילו עד כה והתחושה שאיש לא יוכל לשנות את דעתם. דברי חכמים בנחת נשמעים".

על שולחנו של סגן השר כהן מונחים מסמכים רבים ומסווגים בכל הקשור להנהגת המשק, רק שמותיהם של הטייקונים שמתנוססים בגאון על אותם מסמכים מעידים על חשיבותם, אבל יש לו אג'נדה משלו: "אני כאן בשביל לעזור ולסייע לכלל ישראל ובפרט לעולם התורה ולציבור החרדי". כגודל תפקידו, כך גודל המעמסה המוטלת עליו, ועם זאת הוא התפנה בשביל להשיב לנו על כמה שאלות.

- אתה יודע מה מציק כעת לעולם הישיבות, הקיצוץ העמוק של מאות מיליוני שקלים למוסדות התורה - הישיבות הכוללים?

"האמן לי שנושא זה מציק לי לא פחות מאשר להם. פעלנו רבות על-מנת לבטל את הקיצוץ, ואני רוצה להגיד לך שאני היום איש בשורות. הצלחנו לצמצם עד כמה שניתן את הקיצוץ שהיה 342 מיליון עד כדי 60 מיליון שקל, ואני מקווה שנצליח לבטל גם את הקיצוץ הזה. לגבי החששות ששמעתי שהחודש הזה לא יועברו התקציבים לישיבות, אני יכול רק להרגיע את מנהלי המוסדות ולומר להם שהכסף יעבור בזמן. שוחחתי עם עמוס ציידה, מנהל אגף הישיבות, וביקשתי ממנו שיכין את כל החומר הנדרש, וכל התקציב יעבור אליו במלואו, הן תקציבי הישיבות והן הבטחת הכנסה לאברכים. בנוסף לכך, אני מקווה מאוד שתוך זמן קצר משרד האוצר יגיש לוועדת הכספים בקשה להכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב כמתחייב בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, שזה 750 מיליון שקל בבסיס במקום 190 מיליון כיום.

"אני תמיד אומר, אני שליח של גדולי ישראל ובראשם מרן מאור ישראל שליט"א, אני משתדל לעזור ולסייע לכלל ישראל, אבל זה לא סוד שהעדיפות הראשונה שלי היא הסיוע לעולם התורה. אל תשכח שעם זאת שאנחנו לקראת יציאה מהמיתון, אנחנו עדיין נמצאים במשבר כלכלי, היו לנו שנים קשות של משבר כלכלי עולמי, ולמרות זאת בסייעתא דשמיא יש לנו הישגים רבים. ההישגים הם בתקציבי הרווחה, בקצבאות הילדים ובעיקר בתקציב עולם התורה. לא רק שמרנו על תקציב עולם התורה אלא השגנו הגדלה משמעותית. עצם העובדה שהצלחנו לשמר את הגובה של המלגות למוסדות, ואף להגדיל אותן במחצית השנייה של 2009, מהווה הישג עצום מבחינתה של ש"ס, וזהו אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שלנו כשנכנסנו לממשלה והתפקידים שאותם אנחנו ממלאים מידי יום".

- תוכל לפרט יותר במספרים ונתונים?

"בדרך כלל איני אוהב להיכנס למספרים, הרי אתה יודע, אין הברכה שורה אלא בדבר שסמוי מן העין, בייחוד כשיש עוד אנשים שנחשפים לנתונים ולא טוב שהם ידעו כמה כל אחד מקבל. אבל מה שאוכל לומר הוא כי יש סכום מצטבר של קרוב למיליארד שקל לעולם התורה. אומנם ב-2003, טרם תוכנית הקיצוצים הגדולה בימי ממשלת שרון – שינוי, עמד התקציב המצטבר לעולם התורה על מיליארד ומאה אלף, אבל יש לשקלל את המשבר הכלכלי ולהבין שמעולם לא היינו קרובים לתקציב 2003 כמו שאנו היום".

- הרי עם כל הכבוד להישגים שלכם, מגיעים פקידי האוצר מדי כמה חודשים, ומערימים קשיים, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

"אני רק אומר במשפט אחד וממנו תבין אתה וכל הקוראים שלא לריק היה עמלנו, של השרים ושל הח"כים ובראשם יו"ר התנועה השר אליהו ישי. ההסכם הקואליציוני על כל המספרים והתאריכים שכתובים בו יקוים ככתבו וכלשונו".

- אם כבר הזכרת את ההישגים של עולם התורה, תוכל למנות שורה של פעילויות שעשיתם על-מנת להילחם בעוני בקרב הציבור החרדי?

"ראשית כל, בקצבאות הילדים השגנו הישג מדהים בזכות עמידתו העיקשת של יו"ר התנועה אלי ישי. החל מהראשון לשמיני, כל משקי הבית במדינה, הן חרדיים והן לא חרדיים, כבר גילו בחשבון הבנק את הבשורה של תוספת של משמעותית לקצבאות הילדים. זאת הבשורה שש"ס עבדה קשה כדי להשיגה. העבודה על התוספת לקצבאות לא החלה בשנה האחרונה או בחודשים האחרונים, מדובר במאבק משמעותי קשה וממושך שהחל בימי ממשלת שרון, כשוויתרנו על כל מנעמי השלטון למען קצבאות הילדים. הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.

"בנוסף לכך, לאחר פעילות קדחתנית וענפה, הממשלה החליטה על מתן תוספת תקציב בסך 320 מיליון שקל למעונות יום, משפחתונים וצהרונים המפוקחים על-ידי משרד התמ"ת. תוספת התקציב מיועדת להרחבת התמיכה הממשלתית במערכת מעונות-היום, המשפחתונים והצהרונים כדי לעודד שילוב אמהות בעבודה, אשר טיפול בילדים קטנים מהווה חסם מרכזי עבורן ביציאה לעבודה. עבורנו זו בשורה של ממש, משום שנשים רבות מעוניינות להשתלב בשוק העבודה ולהיות לעזר ולסיוע לבעליהן האברכים, על-מנת שיוכלו לשקוד על דלתות התורה בהשקט ובבטחה ללא עול של פרנסה ודאגה על ראשם.

"בנוסף, החליטה הממשלה להקצות בשנת 2010 תוספת תקציב בסך 30 מיליון ש"ח לתקציב מעונות-היום והמשפחתונים, שמטרתה תמיכה בבינוי מעונות-יום וכן הרחבה או הסבת מבנים למעונות-יום, מה שמביא את הסעיף הזה ל-50 מיליון שקל.

"הנהגנו מס הכנסה שלילי לאמהות עובדות, כאשר הן מגיעות לתקרה מסוימת של הכנסה תוכלנה ליהנות מהטבות במס. כדי לסייע גם לאמהות לילדים עד גיל חמש שאינן מגיעות לסף המס ואינן נהנות מההטבה האמורה, החליטה הממשלה להרחיב את התמיכה הממשלתית הניתנת למעונות-יום, משפחתונים וצהרונים והיא תחול גם על היישובים החרדיים. אז הרי לך הוכחה שאנחנו עושים ככל שביכולתנו לסייע לציבור החרדי בכל מה שניתן ובכל דרך".

- אז מדוע לא תיאבק בסירוב העיקש של המגזר הציבורי לקלוט חרדים לשוק העבודה?

"כל תוכנית שתהיה לסיוע ליציאה לעבודה של החרדים, חייבת לבוא מתוך גדולי ישראל שליט"א, ואך ורק בהסכמתם ובברכתם. אנחנו לא נוכל להתערב בדברים האלה, אבל נוכל לסייע, אחרי שגדולי ישראל יורו לנו כיצד לפעול בעניין הזה בציבור החרדי, ובכלל בציבור הכללי".