תנועת אומ"ץ הגישה (יום ד', 3.2.10) עתירה לבג"צ למתן צו על תנאי נגד הוועד הציבורי הממנה את ועדות המניות של הבנקים ונגד ועדת המניות של בנק לאומי בעניינה של מינוי גליה מאור ליושב-ראש דירקטוריון לאומי.

אומ"ץ מיוצגת בעתירה על-ידי עו"ד שמואל שנהר ממשרד פרופ' מיכאל קורינאלדי.

בעתירה דורשת התנועה מהוועדות לנמק מדוע לא יבטלו את החלטתן להמליץ בפני האסיפה הכללית של בעלי המניות של בנק לאומי על מינוי גליה מאור כדירקטורית בבנק, על-רקע היותה של ההמלצה מנוגדת להוראות "הצינון" שבחוק המניות הבנקאיות, לשיטתם. כמו-כן, מבקשת התנועה מבג"צ כי ייתן צו זמני אשר יורה על עיכוב הבאת ההמלצה של הוועדות בפני האסיפה הכללית של הבנק, עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית המשפט.

משיבים נוספים שצורפו לעתירה הם: שר האוצר, המפקח על הבנקים, היועץ המשפטי לממשלה וגליה מאור עצמה.

הטיעון המשפטי אותו מעלה אומ"ץ בעתירה, באמצעות עו"ד שמואל שנהר, הוא כי על-פי הכללים למינוי דירקטורים בבנקים שנקבעו בחוק המניות הבנקאיות, חלה תקופת צינון על מאור, הפוסלת את מועמדותה לתפקיד דירקטור חיצוני בבנק לאומי. בעתירה מוזכר גם חוק החברות, אשר קובע כי "לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד שיש לו... במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי זיקה לחברה". "זיקה", קובעת התנועה, "פירושה, לפי אותו סעיף - 'קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה וכן כהונה כנושא משרה'".

התנועה ממשיכה וטוענת כי "על-פי ידיעות בעיתונות נעשה ניסיון להתגבר על הכלל האוסר את המינוי של מאור לדירקטור על-ידי טענה ל'כשירות מיוחדת' של המועמד לכהונת דירקטור, הגוברים על האיסור". התנועה מציינת כי אין לטענה זו על מה לסמוך, שכן שיקולים של 'כשירות מיוחדת לתפקיד' יכולים לדידה להתגבר על האיסור האמור, רק אם למועמד יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר. "האם לגליה מאור יש זיקה כזאת? סעיף זה בחוק מתמודד עם הסכנה שבמינוי פוליטי ואין הוא רלוונטי למקרה שלפנינו", נכתב בעתירה.

אין עדיפות ל"כישורים המיוחדים" על בעיית הזיקה לבנק

עו"ד שנהר כותב בעתירה, כי אין כל הוראה המאפשרת מינוי של מועמד לתפקיד דירקטור שיש לו זיקה לבנק, כמו שיש לגליה מאור, כאשר למועמד כזה יש 'כישורים מיוחדים' לתפקיד, כך שאין לכאורה לטענת ה"כישורים המיוחדים" עדיפות על פני בעיית הזיקה. "הדברים ברורים, משום שהחוק מדבר על שני חריגים בלבד, שניתן לכלול ברשימת המועמדים לתפקיד דירקטור: מי שכיהן כיו"ר הדירקטוריון ומי שכיהן כדירקטור בבנק במשך שבע שנים רצופות, אם נתקיימו בהם יתר התנאים האמורים", מציינת התנועה.

טענה נוספת המועלית בעתירה היא, כי מינויה של גליה מאור כדירקטור וכיושב-ראש הדירקטוריון של הבנק נגוע בניגוד עניינים. אומ"ץ מציינת בעתירה סעיף לחוק החברות הקובע את סמכויות הדירקטוריון ובו נאמר כי "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו...".

"מה לנו ניגוד אינטרסים מובהק יותר בין כהונתה של גליה מאור כמנכ"ל הבנק ובין כוונת הוועד הציבורי ווועדת המניות למנותה כדירקטור וכיו"ר הדירקטוריון האמור לפקח על המנכ"ל. וכל זאת מהיום למחר. הרי מטבעו של הפיקוח שהוא גם צופה פני העבר, כדי להסיק מסקנות מדרכי ביצוע תפקידו של המנכ"ל, להפיק לקחים וכדי לקבוע את מדיניות הבנק לעתיד", נכתב.