מספר ארכיאולוגים משוכנעים כי קיימת אפשרות שהבירה עזרה להתפתחות הציוויליזציה. הטענה שהעלו היא שאיכרים בתקופת האבן השתמשו בדגן לא רק כדי למלא את בטנם אלא גם כדי "לשמח את לבבם", זאת על-ידי הפיכת הדגנים לבירה.
הסימנים המעידים על כך שאנשים הלכו מרחק רב כדי להשיג את הדגנים, למרות העבודה הקשה שנדרשה כדי להפוך אותם למשהו אכיל, והידיעה כי סעודות היו למעשה מפגשים חשובים בבניית הקהילות החברתיות, תומכים ברעיון שהדגנים אכן שימשו לייצור בירה. כך דיווחו חוקרים מאוניברסיטת סימון פרייזר שבקנדה.
התחלתה של החקלאות היא בתקופה האבן המאוחרת (הנאוליטית) לפני כ-11,500 שנה. קבוצות אנשים שחיו חיי נוודות בתחילה התיישבו ובאו במגע האחד עם השני לעתים תכופות יותר, וכך יצרו את הנחת הבסיס להרגלים חברתיים מורכבים יותר, ואלו קבעו את ייסודן של קהילות חברתיות מורכבות יותר.
האנשים מתקופה היסטורית זו, שחיו באזור גדול בדרום מזרח אסיה שנקרא לבנט - מזרח הים התיכון, התפתחו מתרבות תקופת האבן התיכונה, והיו סוללי הדרך בשימוש בדגני בר - התנהלות שהפכה מאוחר יותר לחקלאות לשמה ולהתנהגות חברתית מיושבת יותר. ההסבר הברור והפשוט ביותר להתפתחות זו הוא הצורך במזון.
ראיות ארכיאולוגית מראות כי עד לתקופה הנאוליטית דגנים כמו שעורה ואורז היוו רק מרכיב מינורי בתזונה, בעיקר משום שנדרשה עבודה מייגעת כדי להפוך אותם למשהו אכיל והיה צורך לאסוף, לנפות, לקלף ולטחון אותם - כולן מטלות הדורשות זמן רב.
אזורים כמו סוריה מעידים על כך שאף על-פי כן אנשים הלכו מרחק רב ביותר כדי לייצר דגנים (60 עד 100 קילומטרים). ניתן לשער כי העבודה הקשורה לדגנים הפכה אותם אטרקטיביים בסעודות בהן אפשר היה להציע לאורחים מזונות שהיו קשים או יקרים להכנה, ובירה הייתה הסיבה העיקרית לייצור הדגנים ששימשו להכנתה.
הארכיאולוגים הדגישו כי המסקנה היא לא שהשתייה והחליטה הן שעזרו להתחיל את הציוויליזציה, אלא שהקונטקסט של הסעודות קשר את הבירה להופעת קהילות מורכבות יותר. הסעודות בתקופה זו היו הרבה יותר מאשר מפגש חברתי וכללו טקסים שהם בעלי משמעות חברתית מזה אלף שנה - מהסעודה האחרונה (הארוחה האחרונה שאכל ישו טרם הליכתו אל מותו) ועד לחג ההודיה.
הסעודות חיוניות בחברות מסורתיות ליצירת פלגים, קשרים בין אנשים, כוח פוליטי ורשתות תמיכה חברתיות, וכל אלו חשובים ביותר להתפתחות סוגים מורכבים של חברות.
בסעודות מסורתיות בכל העולם ישנם שלושה מרכיבים שקיימים בצורה כמעט אוניברסלית. אחד הוא הבשר, השני הוא סוג מסוים של דגנים, לפחות בחצי הכדור הצפוני, בצורה של לחם או דייסה או משהו דומה. השלישי הוא אלכוהול, ומשום שיש צורך בדגנים, כמו גם בזמן ובמאמץ, הוא יוצר כמעט רק בחברות מסורתיות ולאירועים מיוחדים במטרה להרשים את האורחים, לשמח אותם ולשנות את גישתם לטובת המארחים.
בישול האלכוהול היה שלב התפתחותי מאוד מוקדם, שקשור לביות הראשוני שנראה בתקופות נאוליטיות בסין ובסודן, לכלי החרס הראשונים שנמצאו ביוון וכפי הנראה גם לשימוש הראשוני בתירס. ישנן ראיות נסיבתיות לכך שהבישול היה קיים כבר בתקופת האבן המאוחרת, משום שכל הטכנולוגיה שנדרשה הייתה כבר קיימת - שמרים מתורבתים, אבני ריחיים, כלים לבישול ואבנים להדלקת האש - כולם סימנים לחימום הנדרש כדי להכין את התערובת.
