נועד, קודם כל ברכות על הזכיה באליפות העולם ב-BJJ לחגורות חומות ללא חליפה. ניצחת בקרב הגמר את באו קוואץ', גראפלר מוכר בעולם ה-MMA, בחניקת משולש מדהימה. האם מדובר בהישג השיא שלך עד כה בקריירה?
האמת שלא ייחסתי לזה חשיבות יתרה, אני אומנם מכיר את באו והוא בחור די קשוח אבל כל התחרות בכלליות לא הייתה הישג שיא אלא אבן דרך והצהרת כוונות למה שיבוא בהמשך. מה שכן, בעונה הקודמת של "בלטור" הייתי אמור להשתתף ובסוף הם בחרו מישהו אחר על פניי אז זה היה די נחמד לחנוק את אחד הבחירות שלהם על פניי.
למיטב ידיעתי, אתה הלוחם הישראלי הראשון ב-MMA המודרני שעזב הכל ונסע לחו"ל לתקופה ממושכת (מחיה, אימונים וקרבות). מתי הבנת ברצינות שזה מה שאתה הולך לעשות?
זה תהליך ממושך. בשום שלב לא אמרתי לעצמי "זהו אני עוזב והולך". בהתחלה הגעתי לארה"ב לתקופה עד שיגמר הכסף, ועם הזמן הבנתי שאני אוהב את זה, אני טוב בזה וזה מה שאני הולך לעשות. לצערי אין לי את האפשרות כרגע לעשות את זה מהארץ אז כרגע אני פה.
איך קיבלו הקרובים שלך את התחביב המשוגע הזה? ובכלל, מה היתה התגובה הראשונה שהבינו שאתה עוזב לחו"ל עבור חיי הלחימה?
בהתחלה אמא שלי חשבה שהשתגעתי. היא הגיעה לקרבות שלי בדוג פייט ודזרט קומבט ואז היא הבינה שזה לא סתם מכות והיום היא האוהדת מספר 1 שלי. היא רואה קרבות, היא מבינה עניין אבל היא עדיין לא אוהבת את המרפקים בקרקע. ואני שוב מדגיש: אף פעם לא עזבתי את הארץ! העברתי את המחנה אימונים שלי בינתיים לקליפורניה.
קשה להתעלם מההשקעה וההקרבה בהיבט הכלכלי. אין כסף בספורט עדיין, אין ספונסרים, בטח שלא ללוחמים צעירים בארגונים לא מוכרים אז איך אתה מרשה לעצמך לעזוב הכל, לנדוד בין מדינות ולהתאמן במחנות הטובים בעולם? האם יש לך הכנסה נוספת או תמיכה מסוימת?דבר ראשון זה צד מאוד מכאיב וקשה, וזה מה שמפריד בין אלה שמוכנים לעשות את זה ואלה שלא. אף פעם לא תכננתי להישאר פה לכל כך הרבה זמן וזה לא קל לחיות כשכל הזמן צריכים לספור שקל לשקל אבל אני יודע שזה יהיה שווה את זה בסוף. אני רואה את כל הלוחמים מהמכון שנוהגים ברכבים יקרים מאוד, חיים בבתים גדולים פה בקליפורניה, יש להם כסף בלי סוף והמכנה המשותף לכולם הוא שהם היו איפה שאני היום. אני יודע שבסוף זה יגיע, אומנם זו לא המטרה אבל זה יהיה נחמד כשזה יגיע.
בינתיים אני מאמן במכון כמה שעות בשבוע ועובד בתור מאבטח בפאב שכל המאבטחים שם הם לוחמים מתחילים מהמכון. ג'ון פיץ', מייק סוויק וקיין ולאסקז, כולם עבדו בפאב הזה וזה הפאב הכי שקט בעולם, אף אחד אף פעם לא הולך מכות כי כולם שם יודעים מה המאבטחים עושים ביום יום.
עלו טענות לאחרונה לגביי קרבות נוספים שקיימת שלא מצויינים באף אתר. לפי "שרדוג" המאזן שלך הוא 0-4, אז מה המאזן הרשמי שלך ומתי נלחמת בפעם האחרונה?
בפעם האחרונה נלחמתי במאי או יוני, לא זוכר בדיוק. אחרי זה הייתי בארץ תקופה ואז כשחזרתי הייתי אמור לעשות כמה קרבות אבל נפצעתי ונאלצתי לפרוש מהם. כרגע יש לי 7 נצחונות רצופים. יש לי כמה קרבות שלא מופיעים בשרדוג, למה? לא יודע, אולי כי הם לא עוקבים אחרי כל האירועים. למה אני לא מעדכן? כי לא אכפת לי במיוחד. אולי בהמשך אני כן אעדכן חוץ מזה שיותר קל למצוא קרבות עם רקורד נמוך יותר וכשיגיע הזמן לאירועים הגדולים אני אהיה שם בלי קשר לרקורד – זה אחד מהיתרונות שהמחנה גדול.
הרמה במשקל עד 66 ק"ג רק עולה ועולה וזה עוד לפני שבקרוב ירדו לוחמים ממשקל 70 ק"ג. אתה רואה את עצמך מתברג בטופ בקרוב?כדי להתברג בטופ צריך להלחם בטופ וגם זה יגיע עם הזמן. אני לא חושב שיש לוחמים מהטופ 10 שיהיה להם איזשהו קרב קל איתי בעמידה, בהיאבקות או בקרקע.
למרות ש-WEC (בקרוב UFC) היא הבמה הגדולה ללוחמים במשקל שלך, עדיין יש ארגונים נוספים שהרמה במשקל 66 ק"ג מכובדת כמו בלטור, Tachi Palace Fights, KOTC, סטרייקפורס. אין לך שאיפה לחדור גם אליהם כדי לזכות בפרסום, חשיפה ומקפצה טובה יותר ל-UFC?TPF אני לא מכיר, בסטרייקפורס אין את המשקל שלי, ב-KOTC בשני האירועים האחרונים שלהם הייתי אמור לעשות קרבות אבל הם לא מצאו לי יריבים שיקחו את הקרב, ובלטור עובדים לפי עונות וזאת אומרת שכל שנה הם מכניסים רק כמות מסוימת של לוחמים והחוזים שם ארוכים. כרגע יש כמה דברים שמתנהלים מאחורי הקלעים אז נראה בהמשך.
נראה שאתה בנוי מעולה לקטגוריה שלך, כמה אתה שוקל ביום יום והאם כל עניין חיתוך המשקל מהווה יתרון פיזי עבורך?אני שוקל באזור ה-155 פאונד (70 ק"ג) ביום יום. השקילה לא מפריעה לי, אני לא אוהב את זה אבל זה לא מהווה פקטור בשבילי. רוב יריבי האימון שלי הם מהמשקל הקל שזה אומר באיזור ה-175 פאונד ומעלה. אני חושב שזה מה שמהווה יתרון מבחינתי שהחבר'ה מהקטגוריה שלי קלים וחלשים לעומתם.
לאחרונה נחשפת לא מעט בזכות הקירבה שלך לקיין ולאסקז, אלוף ה-UFC במשקל כבד. מה טיב היחסים ביניכם ביומיום? ועד כמה אתה גאה להיות צמוד ללוחם כמו ולאסקז? ספר לנו משהו מעניין שלמדת ממנו.קיין הוא אחד החברים הטובים שלי וזה אומר שאנחנו עושים מה שחברים עושים: רואים קרבות ביחד, יוצאים ביחד עם החברות - זה עוזר שגם הן חברות - והיינו גם שכנים עד לא מזמן אז היינו נוסעים ביחד לאימונים. אני וקיין חברים עוד לפני שהפך למפורסם. אני גאה בו ושמח בשבילו ומי שלא חלק מהקבוצה אף פעם לא יבין את ההשקעה והעבודה הקשה שהחבר'ה פה נותנים ולראות את חבר שלך עובד כל קשה ובסוף עושה את זה, זה מדהים! למדתי ממנו איפה לאכול אוכל מקסיקני ולא לקבל הרעלת קיבה... עכשיו ברצינות, למדתי ממנו הרבה, אם זה בעמידה או היאבקות ואיך להתכונן לקרב פיזית ומנטלית.
[קישור] שותפי האימון שלך? המוכרים ביותר והאהובים עליך ביותר?
ג'וש תומסון וג'סטין ווילקוקס הם פחות או יותר הכי קרובים אליי מבחינת משקל ואני מאוד נהנה לעבוד איתם כי הם קשוחים מאוד, עובדים חזק, יש להם המון נסיון ותמיד אני לומד מהם משהו חדש. הם השניים שאני עובד איתם הכי הרבה.
תן לי שם של לוחם לא מוכר שאתה מכיר מהאימונים שאנחנו עוד נשמע עליו בעתיד ולמה?ג'סטין ווילקוקס. לא יודע אם הוא מוכר בארץ אבל רק השבוע הוא ניצח את שאולין ריביירו בסטרייקפורס. הבחור הזה חזק אימים, בלתי אפשרי להוריד לקרקע ובלתי אפשרי לעצור את ההורדות שלו. ללוק רוקהולד מסטרייקפורס יש יכולת עמידה מדהימה ויכולת קרקע בין הטובות שראיתי. ג'רמי סטיבנסון מתאבק חזק מאוד עם יכולות סטרייקינג טובות מאוד. יש עוד הרבה אבל אלה הבולטים שבהם.
למרות שבטח אתה מנסה לשכוח, אתה מחזיק הפסד בגיליוטינה לנתן עובדיה. מה מסמל ההפסד הזה עבורך? יש לוחמים שהפסדים מסוימים היו הדבר הכי טוב שקרה להם והאם יש לך רצון לנקום בהפסד הזה ולהילחם בקרב חוזר נגד נתן?אני בכלל לא מנסה לשכוח וזה לא מטריד אותי במיוחד. כולה הפסד. עשיתי טעות, מיהרתי ונתפסתי, קורה. זה היה הקרב הראשון שלי. נתן היה הרבה יותר מנוסה עם 4-5 קרבות ברקורד שלו. למדתי מזה, השתפרתי ולקרב אחריו עליתי כבר לוחם אחר. היה לי רצון לנקום, קראתי כל כך הרבה פעמים לקרב חוזר ולא קיבלתי אבל זה בסדר, לא מפריע לי, אני במקום אחר בקריירה שלי מתמקד בעתיד ולא בעבר.
מקצועית, מה תרמה הכי הרבה למשחק שלך השהות בברזיל ומה תרמה הכי הרבה למשחק שלך השהות ב-AKA?ברזיל נתנה את הג'יו ג'יטסו, ללא ספק זה משהו שאי אפשר למצוא בשום מקום בעולם. ב-AKA קיבלתי את כל השאר ואיך ליישם את הג'יו ג'יטסו לטובת הקרבות כי נגמרו הימים של לשחק מלמטה. מעטים היום יכולים להפגין עליונות בקרקע, כולם היום יודעים BJJ, לוחמים בדרך כלל מאוד קשוחים וקשה להכניע אותם. חוץ מהכלים האלו קיבלתי גם את הידע כיצד לשלב הכל לכדי משחק אחד שזה הדבר הכי קשה וחשוב בקרב.
כפי שבוודאי שמת לב לאחרונה מודעות ורמת ה-MMA בארץ עלו לגבהים חדשים. יש חשיפה ופרסום, שידורים בערוצים, אירועים כמו האירוע בהיכל נוקיה עם כוכבים מוכרים. מה אתה אומר על ההתקדמות הזאת? האם זה מפתיע אותך ומה הסיכוי לראות אותך שוב באירוע בארץ בקרוב?זה בכלל לא מפתיע אותי. הענף תופס תאוצה בכל העולם - אין ספורט יותר אנושי וטבעי מזה. שני גברים שנכנסים לזירה לברר מי יותר קשוח והגיע הזמן אולי שמשהו ידחוף את הכדורגלנים האלה קצת מחוץ לכותרות. אני בכיף אלחם שוב בארץ מול החברים והמשפחה אם ההצעה הנכונה תגיע בזמן המתאים.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנתיים?תרשום מה שאני אומר - טופ 10 בתמונה לקרב על התואר.