|
|
עו"ד אילן בומבך [צילום: איציק בירן/באדיבות לשכת רו"ח]
|
|
|
|
|
שופט בית משפט השלום בתל אביב, מרדכי בן-חיים, חייב (א', 23.1.2011) את עו"ד אילן בומבך להשיב ללקוחתו 40,000 שקל שגבה ממנה. בית המשפט קבע, כי בומבך נטל שכר טירחה מופרז ואף יצר הליכים משפטיים מיותרים כדי להגדיל את שכרו, ובכך הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי הלקוחה.
בומבך הוא מבכירי לשכת עורכי הדין והתמודד בבחירות האחרונות על ראשות הלשכה. התביעה הוגשה בידי חוה דינר, ששכרה את בומבך להתגוננות בפני תביעה בסך 6,033 שקל במסגרת סכסוך שכנים, ובסופו של דבר שילמה לו 93,500 שקל.
מקדמה של 2,000 דולר
בתחילת הדרך, גבה בומבך מבני הזוג דינר מקדמה בסך 2,000 דולר, שהיו אז 7,248 שקל - יותר מהסכום בו נתבעו. לדבריהם, הוא הבטיח להם שהדיון בתיק יסתיים בתוך ישיבה אחת, אך בפועל שיכנע את בני הזוג לערער על פסק הדין בעניינם ואף להגיש תביעה הצהרתית שולית (כהגדרת ביהמ"ש) באותו סכסוך. הוא אף טען באוזניהם, כי ישופו על הוצאותיהם בידי הצד שכנגד לאחר שיזכו.
בן-חיים מגיע למסקנות קשות: "הנתבע לא יצא ידי חובת הנאמנות כלפי התובעת, חובה אשר יישומה בנסיבות העניין היה להסביר לה בצורה ענינית וחד-משמעית כי ריבוי ההליכים באופן בלתי הולם לשווי העניין הכלכלי והמעשי של התובעת, הינו בעוכריה.
"לא זו בלבד שהנתבע לא נהג כך, למיצער מאז שלב הגשת התביעה ההצהרתית, אלא שהוא ליבה אצל התובעת תחושה בדבר הצורך כביכול להרבות בהליכים ואף יצר אצלה צפיות מופרזות הן להצלחה בהליכים והן לשיפוי בגין הוצאותיה.
"הפועל היוצא של התנהלות הנתבע הינו חוסר כל פרופורציה בין סכומי שכר הטרחה הגבוהים בהם חוייבה התובעת ובין השווי האובייקטיבי הנמוך של העניין הכלכלי שהיה לה בטיפול המשפטי.
"הגם שהשאלה הנכבדה לכשעצמה - האם הנתבע הבהיר מראש לתובעת את חוסר התוחלת הכלכלית שבטיפול בעניין - נשארה לוטה בערפל הרי שהוכח בפני כי הנתבע לא מיצה את חובת הנאמנות שלו בעניין זה, בכך שלא חזר והפנה את תשומת לב התובעת לפער הבלתי סביר בין העניין הכלכלי ובין חיובי השכר.
"לא זו אף זו: חומר הראיות שבפני מלמד כי שעות העבודה בהן חוייבה התובעת היו פזרניות ובלתי פרופורציונאליות למשקלו של העניין שנמסר לטפולו של הנתבע.בכך הפר הנתבע את ההסכם הבלתי כתוב שבין פרקליט מייצג ולקוח ולפיו חייב עוה"ד לשרת את לקוחו בנאמנות".
עם זאת קבע בן-חיים, כי יהיה זה מוגזם לחייב את בומבך להשיב את מלוא שכר הטירחה, שכן הוא פעל בעניינה של התובעת והיא התחייבה לשלם לו. לכן נפסק, כי על בומבך להשיב לה 40,000 שקל בשל הטיפול המופרז בסכסוך השכנים המקורי ובשל כל ההליכים הקשורים לתביעה ההצהרתית. כמו-כן חויב בומבך בתשלום הוצאות בסך 9,000 שקל.
בומבך: העניין היה עקרוני ללקוחה
בומבך מסר בתגובה: "מדובר בלקוחה שייצגתי בעבר את בנה בהצלחה בבית המשפט העליון. מאחר שהייתה מרוצה מהייצוג, פנתה אלי בעניין הנדון. היא ידעה היטב ששכרי נקבע לפי שעות ושאני מטפל בעיקר בתיקים גדולים ומורכבים.
"חרף זאת, הלקוחה עמדה על כך שאני מייצג אותה, וכאות לרצינותה שילמה מקדמה שעלתה על סכום התביעה נגדה. היא הסבירה שהעניין עקרוני עבורה וכי ועד הבית מערים עליה קשיים בדרך להעברת זכויותיה בטאבו, ולכן ביקשה לפעול בכל החומרה. השופט עצמו קובע, כי בשום נקודת זמן לא הייתה כפייה מצידי.
"המסקנה שבנסיבות אלו הייתי אמור לאחוז בגרונה ולהשליך אותה ממשרדי, איננה מתקבלת על הדעת ואיננה מעוגנת בדין. לכן, בכוונתי לערער לבית המשפט המחוזי, ואני מקווה שההחלטה בערעור תהיה שונה".
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
