רוב החיילים שפעלו בהינתקות חזרו לתפקוד מלא

במהלך ההינתקות מגוש קטיף ויישובי צפון השומרון ובזמן הקצר שלאחריה, פנו רק כעשרים חיילים לגורמי בריאות הנפש. החיילים, שפנו ביוזמתם או ביוזמת מפקדיהם, חוו קושי תפקודי, אך לא תחלואה. כך עולה מתשובת השר להגנת העורף מתן וילנאי במענה לשאילתה ישירה בנושא, שהגיש ח"כ יריב לוין (ליכוד).

עוד נאמר בתשובה כי ממשוב אותו מילאו החיילים עלה כי ההכנה המנטאלית סייעה להם רבות בהתמודדות עם הסיטואציה בהיבט זה. כתוצאה מכך, כלל החיילים שקיבלו טיפול במהלך ההינתקות שבו והשתלבו ביחידותיהם להמשך שירות. אלו מן החיילים שנזקקו להמשך טיפול קיבלו מענה ביחידותיהם. רובם הגדול של החיילים חזרו לתפקוד מלא.

גם ליחידה לטיפול בתגובות דחק, אגף בחיל הרפואה המעניק סיוע נפשי לחיילים שאובחנו כסובלים מתגובות דחק, פנו מאז ההינתקות רק שלושה חיילים בשל תגובות פוסט-טראומטיות שאפשר כי נוצרו כתוצאה מהשתתפותם בפינוי.

אין נתונים מחקריים

בתשובה לשאלת ח"כ לוין, האם נערכו מחקרים בנושא, השיב וילנאי בשלילה והסביר כי "לאור האמור לעיל, לא נמצא מקום לביצוע מחקר בנושא ובוודאי שלא לביצוע השוואה בין מפקדים וחיילים, שכן מספר הפניות הכולל היה נמוך". לדבריו, הקביעה לפיה ההינתקות גרמה לנזק נפשי למפנים אינה נסמכת על נתונים.

עם זאת, ביקש השר להגנת העורף מלוין להביא לידיעתו אם יש בידי גורם כלשהו נתונים על מפקדים או על חיילים שהשתתפו בהינתקות וסובלים מתסמינים כלשהם, אך מסיבה זו או אחרת לא פנו לקבלת טיפול או עזרה. במקרה כזה, סבור השר וילנאי, נכון יהיה לשקול מחדש למידה מחקרית של השפעות תהליך ההינתקות.

בסקירה של כמה חוקרים בנושא ההכנה המנטאלית של צה"ל למשימת ההינתקות נאמר כי יש להניח שחלק מהחיילים שנפגעו פנו לקב"נים ואחרים ניצלו את ההזדמנות להשתחרר מהצבא. בסקירה נטען כי המידע המלא באשר לנזקים שנגרמו מצוי בתיקי הצבא, שייחשפו אם יבחר הצבא לפרסמם מרצונו או בעקבות תביעות נזיקין.