דיווח לרשויות בידי הורה על חשד להתעללות של הורה אחר בילד המשותף, אינו מהווה הוצאת לשון הרע. כך קובע (29.3.11) שופט בית המשפט למשפחה בירושלים,
פיליפ מרכוס.
מרכוס דחה תביעה דיבה שהגיש אב נגד אם, לאחר שזו הביאה לאשפוז את בתם בעקבות שהייה אצל האב. בסיכום המחלה נאמר: "בת שנה ו-8 חודשים, הופנתה בשל שינויים התנהגותיים במהלך החודש וחצי האחרונים, וחשד של האמא להרעלה על-ידי האבא, אצלו מבקרת פעם בשבוע (במהלך החצי שנה האחרונה ההורים פרודים וזה הסידור ביניהם)". הרופאים לא מצאו שיש בסיס לחשד זה.
לאחר חודשיים שוב פנתה האם למיון באותה טענה, ובשנה שלאחר מכן הגישה תלונה למשטרה נגד האב בטענה להתעללות מינית בילדה. התיק נסגר לאחר שלא נמצא בסיס לתלונה.
האב הגיש תביעת לשון הרע בסך 50,000 שקל, וכמו-כן דרש פיצוי של 10,000 שקל בעד כל אחד מארבעת הביקורים אצל בתו, שלטענתו נמנעו ממנו בשל תלונותיה של האם.
מרכוס קבע: "חובת הדיווח על-פי חוק העונשין נועדה להגן על ילדים, ודיווח כזה לגורמים המוסמכים לא יגרור חיוב על-פי דין, ובפרט על-פי חוק איסור לשון הרע, אלא במקרים יוצאים מן הכלל כשאין להם בסיס כלשהו. כל מסקנה אחרת עלולה לגרום לכך שאדם שחושד שהייתה התעללות יימנע מלדווח, ואסור שיקרה מקרה כזה. משום כך, ומאחר שהנתבעת דיווחה רק לאנשים שהיא הייתה חייבת לדווח להם ואשר היו מוסמכים לשמוע את התביעה, התביעה על-פי חוק איסור לשון הרע נדחית".
גם התביעה בנושא מניעת הביקורים נדחתה לאחר שהתגלה, כי האב יצא לחו"ל למשך חודש בלי לדווח לאם, ובכך ויתר מרצונו על ארבעה ביקורים של בתו. בתשובה לשאלה מדוע לא ביקש ביקורים חילופיים, אמר האב: "יש לי חיים ואני נוסע מדי פעם".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
