פרוקצ'יה נפרדת תוך התקפה על הציבור החרדי

שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בחרה (ד', 13.4.11) לתקוף את הציבור החרדי בדברי הפרידה שלה מבית המשפט העליון. למרות שלא נקבה במפורש בשמם של החרדים, ברור מתוכן דבריה שאליהם התכוונה.

פרוקצ'יה התייחסה לשתי סוגיות יסוד ביחסי החרדים עם המדינה - השירות בצה"ל והחינוך - ואמרה: "השיח הדמוקרטי בדבר זכויות האדם אינו רק שיח של זכויות פרט אלא גם שיח של חובות הפרט, כלפי הכלל, כלפי המדינה והחברה. קיומה ובטחונה של חברה מאורגנת מותנה במימושן של חובות אזרחיות שכלל הפרטים חבים לה. בלא קיום חובת הפרט לשירות הביטחון, ובלא תרומת היחיד לכלכלה הציבורית באמצעות תשלום מיסים, לא יובטח גורלה הפיסי והכלכלי של המדינה.

"בלא הכרת חובתו של הפרט לקבל על עצמו את ערכי הליבה הבסיסיים של החינוך, המשותפים לכל מגזרי החברה באשר הם, לא תקום חוליית החיבור החיונית, האמורה לחבר ולקשור בין מגזרי החברה השונים, תוך כיבוד עצמאותם וייחודם.

"חברה אנושית מאורגנת אינה יכולה להיבנות מהכרה בזכויות הפרט בלבד. בצד ההגנה על הזכויות, עליה לממש ולאכוף את חובות הפרט כלפי הכלל, שבלעדיהן גורלה של החברה מוטל בסכנה; בלעדיהן, נפגעות זכויות הפרט של אלה הנושאים בנטל החובות האזרחיות, וערך השוויון בנשיאה בנטל הקיום החברתי נפגע פגיעה אנושה. בלעדיהן, לא תיכון הזיקה המתחייבת בין פלגי החברה השונים, ולא יתקיים מכנה משותף בסיסי בין המגזרים, שהוא תנאי הכרחי לקיום משותף".

כשופטת בבית משפט השלום בירושלים, עוררה פרוקצ'יה בשנות ה-90 את זעמם של החרדים כאשר התירה לפתוח עסקים בירושלים בשבת. לעומת זאת, היא הייתה בדעת מיעוט בעליון נגד ההכרה בגיורי הקפיצה (גיורים לא-אורתודוכסיים של ישראלים הנעשים בחו"ל).

ערכי השוויון באו מאשדות יעקב

עוד אמרה פרוקצ'יה, כי את ערכי השוויון ספגה בילדותה בקיבוץ אשדות יעקב. לדבריה, "מקומה המרכזי של מערכת השפיטה בין רשויות השלטון התהווה בעיקר בזכות שני גורמים אלה:
הנגישות לבית המשפט, וטיב הכרעותיה, המבוססות על איזונים פנימיים בין שיקולים וערכים נוגדים".

במבט לעתיד, אמרה פרוקצ'יה: "מפעל התקומה החלוצי טרם הסתיים, והוא מצוי בעיצומו. צריך לשקוד יום יום ושעה שעה על תקינותן של מערכות השלטון, ועל שימורם ופיתוחם של הערכים החוקתיים וזכויות האדם; להגיע לפינות שנותרו עדיין בשולי החברה ולא זכו להגנת המדינה והמשפט. עוצמתה הפנימית של השיטה הדמוקרטית, וכוחה של מערכת השפיטה כחוליה מרכזית בהגנה על ערכיה, מותנים בהשקעה מתמדת בשימורם ובפיתוחם של ערכים אלה, לבל יישחקו. דבר אינו מובן מאליו".

בסיום דבריה החמיאה פרוקצ'יה לנשיאה דורית ביניש, לשר יעקב נאמן ולחבריה בבית המשפט העליון. היא ציינה שני נשיאים של העליון שהשפיעו במיוחד על דרכה - שמעון אגרנט ואהרן ברק. לבסוף אמרה, כי היא מקווה שתוכל להמשיך ולהביא תועלת גם לאחר פרישתה.