ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ב', 18.7.11) תקנות לחוק הסנגוריה הציבורית, לפיהן יועלו סכומי ההשתתפות העצמית, מנאשם שיימצא זכאי לייצוג משפטי מהסנגוריה הציבורית.
התקנות החדשות קובעות, כי נאשם שיימצא זכאי לייצוג, ישתתף בעלויות הייצוג בסכום של 1,500
שקלים בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט מחוזי. זאת, במקום 125 עד 436 שקלים כיום. בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט אחר, גובה ההשתתפות העצמית יעמוד על 300 שקלים. אם התובע החתום על כתב האישום הוא פרקליט מפרקליטות המדינה, גובה ההשתתפות יוכפל ל-600 שקלים. ערעור לבית המשפט המחוזי יעלה 300 שקחים וערעור לבית המשפט העליון יעלה 1,500 שקלים.
במקרים חריגים, הסנגור הציבורי הארצי הוסמך להעניק פטור מלא או חלקי, מחובת התשלום, בהתחשב בהכנסותיו, רכושו, גילו, מצב משפחתו, בריאותו וחובותיו של המבקש. המרכז לגביית קנסות, יוסמך לגבות את הכספים שלא שולמו על-ידי הזכאים. התקנות נקבעו לתקופת ניסיון של שנתיים ימים.
"התבקשתי לאשר צילום מסמכים של משפחת פשע ב-250,000 שקל"
מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד גיא רוטקופף, אמר לוועדה: "באנו עם התקנות לאישור הוועדה, כיוון שאנו חוששים לעתידה של הסנגוריה הארצית. לאחרונה, גברו הקולות לסגור את הסנגוריה. אנחנו מייצגים כ-80% מהתיקים הנדונים בבית המשפט השלום. לאור הנתונים, לשכת עורכי הדין מלינים על כשל שוק. הסנגוריה הציבורית הישראלית הינה מהטובות בעולם. אזרח שישלם, ילמד להעריך את השירות ויתייחס אליו ברצינות הראויה. אם כל הלקוחות של הסנגוריה ישלמו את מלוא ההשתתפות העצמית, נגבה מקסימום סכום של 10 מיליון שקלים. לאחרונה התבקשתי לאשר צילום מסמכים בתיק כלכלי של משפחת פשע בעלות של 250,000 שקלים. וזה אינו מקרה בודד.
ראש אגף תכנון ארגון ותקצוב במשרד המשפטים, אייל אביטל, אמר שוועדה שדנה באגרות, הציעה סכומים גבוהים של עד כ-6,000 שקלים. הסנגוריה התחילה לפעול בתקציב של כ-10 מיליון שקלים וזה הגיע לכ-250 מיליון שקלים בשנה.
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, אמרה כי "גביית האגרות שואפת לאפס. תיק אשר נגבה בו אגרה בסך 1500 שקלים, עולה לנו כ-15,000 שקלים. מחירו בשוק החופשי, מעל 50,000 שקלים. מעל 90% מהלקוחות שלנו לא מסוגלים לשלם עלויות ייצוג בשוק הפרטי. אני מעדיפה לקבוע אגרות ולהעניק פטור למעוטי יכולת. התקנות החדשות יפטרו אותנו מההתעסקות הרבה בחקירת יכולת של הנאשם, לצורך קביעת גובה האגרה. נאשם שבאפשרותו לשכור סנגור פרטי, לא פונה לסנגוריה הציבורית. כ- 20,000 עצורים המהווים כ-80% מהעצורים מטופלים מדי שנה בסנגוריה הציבורית. בכ-15% מהתיקים המשטרה חוזרת בה מכתב אישום. גם עקב כך, שהמשטרה מתנגדת לבצע
שימוע, טרם הגשת כתב אישום".
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם מיכאלי, אמר כי "הנחת העבודה היא שצרכני השירות הינם מעוטי יכולת ואין באפשרותם לשכור סנגור באופן עצמאי. לכן נקבעו סכומים נמוכים וסבירים. מדוע לגבות מהם אגרות? מחד גיסא, אנחנו מעניקים שירות לאזרח הנזקק ומאידך גיסא מטילים עליו אגרות ומיסים. זכות הגישה לערכאות של מעוטי יכולת תיפגע כתוצאה מהטלת אגרה גבוה".
ח"כ
אורי מקלב שאל מדוע לא מופיעים בתקנות הקריטריונים למתן הנחה או פטור מהאגרות. הוא וח"כ מיכאלי פנו למנכ"ל משרד המשפטים וביקשו להפחית את האגרה ל-1,200 שקלים, במקום 1,500 שקלים כמוצע בתקנות. המנכ"ל נענה לבקשתם והוועדה אישרה כאמור את התקנות.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
