ניתן להטיל עיקול על דירתו של אב המשלם מזונות, גם אם אין כל חוב בגין אותם מזונות. כך קובעת (5.7.11) שופטת בית המשפט למשפחה בחיפה, אפסרנצה אלון.
גרושתו של בעלי הדירה ביקשה להטיל את העיקול, בטענה שהיא חוששת שיפוטר ולא יוכל לעמוד בתשלום המזונות, ושבעבר כבר צבר חובות בגין מזונות ילדיהם בני השלוש והעשר. האב טען, כי מאז 2005 הוא משלם את המזונות כסדרם, וכי הטלת העיקול אינה נחוצה ומכבידה עליו, למרות שאין לו כוונה למכור את הדירה.
אלון דחתה את ערעורו של האב על החלטת הרשם. היא אומרת, כי "פסק דין למזונות מעצם טיבו צופה פני עתיד. כאשר נקבע, כי על אב לשלם סכום מזונות חודשי עבור ילדיו, הרי שהחיוב הוא עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 שנים. חיוב זה מקבע את מעמד הקטינים כזוכים ואת האב כחייב. החוק אינו דורש קיומו של חוב פסוק בכדי לפתוח תיק הוצל"פ, אלא מסתפק בקיומו של פסק דין".
אלון מוסיפה: "אין חולק, כי חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו מעניק הגנה לקניין הפרט והגנה זו חלה גם על החייב. אך גם אין חולק, כי זכותם של הקטינים, במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי יובטח תשלום מזונותיהם. הלכה היא, כי חובתו ותפקידו של בית המשפט לעמוד על משמר כבודם וטובתם של קטינים ולאמץ כלים וערובות אשר יבטיחו את מימוש זכויותיהם של קטינים".
אלון אימצה את החלטתו של גור לשוב ולבחון את הנושא בעוד חצי שנה, והוסיפה הנחיה, על פיה יבדוק "בהמשך ועל-פי בקשה שתוגש לו, עד מתי יוטל עיקול ברישום על הדירה. האם עד לבגרותם? האם יש להגביל הרישום עד לסכום מסוים? האם קיימים כלים אחרים הפוגעים פחות בחייב כדי להבטיח את מזונותיהם? האם קיימים אמצעים נוספים, חלופיים, העומדים בפני הקטינים להבטחת מזונותיהם, כגון, עיכוב יציאתו מן הארץ; הטלת עיקול על רכב, ו/או הפקדת סכום כסף למזונות לתקופה קצובה בקופת ההוצאה לפועל, באם לבטל העיקול, להגבילו בשנים, להאריכו, או להתנותו בתנאים והכל כפי שיראה לנכון לעשות בנסיבות העניין".