נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר, והוועדה המוניטארית המייעצת של הבנק, הותירו היום (ב') את הריבית המרכזית ללא שינוי לחודש נובמבר - כצפוי, ברמה של 3%. זאת, לאחר שפישר הוריד במפתיע את הריבית בכ-0.25% בחודש שעבר, תוך שהוא מסביר את המהלך הקודם בחשש המתגבר מההאטה הגלובלית בשווקים.
בבנק ישראל הסבירו את הותרת הריבית על-כנה, עקבית עם מדיניות הריבית שנועדה לבסס את ציפיות האינפלציה בתוך היעד הממשלתי של 1-3% ל-12 החודשים הקרובים. זאת, כאשר ציפיות האינפלציה ירדו על-רקע "ההאטה בצמיחה בעולם ובארץ, וכנראה גם עקב התהליך של הפחתת המחירים על-ידי רשתות השיווק וספקי שירותים שונים בהשפעת המחאה החברתית".
למרות הותרת הריבית על-כנה, בבנק ישראל מוסיפים להיות מודאגים מההאטה במשק המקומי ובמערכת הפיננסית הגלובלית, בדגש על משבר החוב באירופה: "החששות מפני תפנית שלילית בגוש נותרו בעינן, בעיקר לנוכח הקשיים המתגלעים בגיבוש תוכנית חילוץ למדינות הסובלות משמבר חוב". בבנק מציינים כי "רמת אי הוודאות לגבי הכלכלה העולמית נותרה גבוהה במיוחד", וכי זו משליכה על המשק המקומי.
בבנק ציינו כי "הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית".
רמת פעילות גבוהה בשוק הדיור
באשר לשוק הדיור, ציינו בבנק את "הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה", כשהם מדגישים כי קצב העלייה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים המסתיימים באוגוסט שומר על "יציבות יחסית" ברמה של מעל 12%. מחירי הדיור (שכר הדירה), ממשיכים לעלות מנגד בכ-5.5% ב-12 החודשים הקרובים. על-פי תחזית חטיבת המחקר של הבנק, "צפויים מחירי הדיור להמשיך לעלות בקצב דומה גם בשנה הקרובה".
מנגד, מציינים בבנק ישראל כי המשך הגידול בהתחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט האוצר במיסוי נדל"ן - "צפויים כולם להמשיך ולהשפיע על התמתנות מחירי הדירות בשנה הקרובה".
חודש של שינוי סנטימנט
בניגוד לחשש מהאטה שליווה את ההחלטה בחודש שעבר, בחודש האחרון חוו השווקים הגלובליים עליות שערים מרשימות על-רקע הציפייה להצגת פתרון כולל למשבר החוב באירופה. זאת, כאשר מובילי המדיניות הפיננסית באירופה התכנסו בפתיחת השבוע, וצפויים לאשר מספר אלמנטים בפתרון עד יום רביעי הקרוב. לפיכך, גבר הקונצנזוס בשוק כי הבנק לא יפתיע שוב, ולא יוריד את הריבית גם החודש.
המטרה הסופית באירופה, נזכיר: להגיע להסכמה על הרחבת קרן החילוץ (EFSF), דרכים לקיצוץ חובותיה של יוון מבלי שתכריז על חדלות פירעון (תוך ארגון מחדש של תוכנית החילוץ השנייה שלה), "מיגון" המערכת הבנקאית באירופה על-ידי הזרמת הון והארכת קווי אשראי, וכן ווידוא כי איטליה וספרד לא "ידרדרו" למצב דוגמת זה של יוון, אירלנד ופורטוגל.
בשוק צפו את המהלך
נציין כי בסקר אנליסטים שנערך על-ידי "בלומברג", העריכו 17 אנליסטים מתוך 20 בסך-הכל, כי בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי. מנגד, 3 מהם סברו כי הבנק יפתיע שוב ויוריד את הריבית בעוד כ-0.25%, לרמה של 2.75%. עם זאת, יש לציין כי בשוק מעריכים כי הבנק יוריד שוב את הריבית לפחות פעם אחת, בחודש הבא או בדצמבר.
בהחלטת הריבית הקודמת ב-26 בספטמבר הפתיע פישר כשהוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3%. בנק ישראל הסביר כאמור את המהלך בחשש מפני האטה כלכלית עולמית עקב משבר החוב באירופה: "ההחלטה להוריד את ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר לרמה של 3% מתבססת בעיקר על התפנית השלילית במשק העולמי. לאחרונה גברו ההערכות כי הירידה בצמיחה העולמית תהיה עמוקה מזו שנחזתה קודם לכן", נכתב בהודעת הריבית בחודש שעבר.
יש לציין כי מפרוטוקולי הריבית של החודש שעבר, עולה כי 3 מבין 5 נציגי הוועדה המוניטארית המליצו לפישר להשאיר את הריבית על-כנה - אולם, פישר החליט בניגוד לדעתם להוריד את הריבית, בצעד חריג, על-רקע החשש מהאטה. אולם החודש, המציאות החדשה בשווקים (ועליות השערים האחרונות), יחד עם התקווה לפתרון באירופה וחילוקי הדעות בקרב הוועדה המוניטארית (על-רקע השיטה החדשה לקבלת החלטת הריבית) - כולם הצביעו על האפשרות שבנק ישראל יותיר את הריבית על-כנה.
לראשונה: הוועדת המוניטארית מחליטה
נציין כי מדובר בהחלטת הריבית הראשונה שמתקבלת שלא על-ידי הנגיד עצמו, אלא על-ידי הוועדה המוניטארית המייעצת בבנק ישראל. תפקידיה של הוועדה הם, בין השאר, לקבוע את המדיניות המוניטרית ואת הפעולות שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרותיו, לרבות החלטה על שיעור הריבית. עד כה היה פישר האחראי היחיד על החלטות הריבית, תוך שהוא זוכה לעצותיהם של חברי הנהלת בנק ישראל אך כאמור מקבל את ההחלטות לבד.
בוועדה המוניטרית, בנוסף לפישר (יו"ר הוועדה), למשנה לנגיד הד"ר קרנית פלוג, וליועץ הבכיר לנגיד בארי טאף, יכהנו החברים מקרב הציבור: פרופ'
ראובן גרונאו מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ויו"ר מכון פאלק למחקר כלכלי, פרופ' רפי מלניק המכהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, במרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופ' אלכס צוקרמן, פרופ' מן המניין בחוגים לכלכלה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת תל אביב.
