"עיתון אמיתי יש רק אחד". כך, בפשטות, טוען המו"ל ארנון מוזס ("נוני"), בקמפיין יומרני שבו פצח ידיעות אחרונות באמצעות שלטי חוצות. למרבה הצער, נוני יודע היטב על מה הוא מדבר.

נוני יצא בקמפיין בתזמון מעניין, חודשים ספורים לאחר השתלטות קבוצת אי.די.בי ובראשה נוחי דנקנר, על עיתון מעריב. מי שקיווה לשדרוג מהיר של עיתון מעריב ותכניו, ולפתיחת תחרות עזה ואמיתית מול ידיעות אחרונות, נוכח כי מעריב אומנם הלבין עמודיו, אך מעבר לזאת לא נעשה כמעט מאומה שיכול לעצבן את נוני. מסחרית, כמובן. מדוע?

ממידע שהובא לידיעתי עולה החשש, כי לנוני ניכרת השפעה בעייתית ובלתי מבוטלת על הנעשה בעיתון - הן בצד המערכתי והן בהתנהלות המסחרית. לפחות עיתונאי בכיר אחד פועל באופן הנראה כמשרת את מטרותיו הפסולות של נוני, וגם עורך מעריב, ניר חפץ, לשעבר מבכירי ידיעות אחרונות, לא שומר כדבעי על עצמאות העיתון.

נוני שולח ידיו לכלי תקשורת נוספים, באופן פסול, ובהם לעיתון מעריב. שני העיתונים מחזיקים יחד יותר מ-51% משוק העיתונות הכתובה. מיותר כמעט לציין: תופעה זו מסכנת את קיומו של מעריב כעיתון עצמאי ומצריכה השגחה מיוחדת.