מע"צ תשלם כ-3 מיליון שקל לשלושה בעלי חלקה שהופקעה בשנת 1995 לצורך סלילת כביש מכבית (דרך 471), המחבר בין כביש 6 לבין כביש גהה. כך קבעה (יום א', 25.3.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
מיכל אגמון-גונן.
התובעים הם שמעון ברקוביץ, יהושע פוניס וקלרה לוסטיגר, ומדובר בחלקה בת למעלה מ-12 דונם (שהיא חלק ממתחם בן 36 דונם) בתחום השיפוט של פתח תקוה. אגמון-גונן נדרשה להכריע בשלוש סוגיות: שווי הקרקע לצורך הפיצוי, האם בשל ההפקעה נפגע שווי יתר החלקה והאם יש לשלם את הפיצוי מהמ"ר הראשון או שמע"צ הייתה רשאית להפקיע 25% מהחלקה הגדולה (דהיינו תשעה דונמים) ללא תשלום פיצוי.
בשאלת שווי הקרקע הוגשו לבית המשפט שלוש הערכות: התובעים טענו שמדובר ב-70 דולר למ"ר, מע"צ טענה שהסכום הוא 50 דולר, ואילו השמאי אריה קמיל שמינה בית המשפט קבע שמדובר ב-65 דולר למ"ר. בסיכומיהם העלו התובעים את דרישתם ל-85 דולר, כפי שנקבע בחלקה סמוכה, אך אגמון-גונן דחתה דרישה זו בציינה שאין המדובר בחלקות שכנות ואימצה את עמדתו של קמיל. כך עשתה גם בשאלת ירידת שווי יתרת החלקה, בה סבר קמיל - בניגוד לטענת התובעים - שלא ניתן להצביע על ירידה בערכה.
לעומת זאת, קיבלה אגמון-גונן את עמדת הבעלים בנוגע להיקף הפיצוי. לדבריה, לא ניתן להשלים עם מצב בו הבעלים לא יקבלו פיצוי בגין תשעה מבין תריסר הדונמים שהופקעו מהם, וזאת לנוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין לאור חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו. לפיכך, מדובר בפיצוי של 2.44 מיליון שקל בערכי אוקטובר 1995. מסכום זה יופחת הפיצוי שכבר שילמה מע"צ, אך יתווספו לו הצמדה למדד וריבית שנתית של 1.5%.
עוד קבעה אגמון-גונן, כי מע"צ תשלם שכר טירחה בסך 70,000 שקל - וזאת למרות טענת התובעים, כי בא-כוחם, עו"ד משה קמר, אמור לקבל מהם 20% מסכום הפיצוי (דהיינו כ-600,000 שקל). לדבריה, כאשר מוסכם על שכר טירחה באחוזים, הסיכון מתחלק בין התובעים לבין עורך דינם, ואין מקום לחייב את הנתבעים לשאת בסיכון. את מע"צ ייצגו עוה"ד דוד כחלון וגלית רובינשטיין.